על רקע הלחימה במסגרת מבצע “שאגת הארי”, בתי החולים בישראל פועלים במתכונת חירום. גם בבית החולים לניאדו בנתניה נערכים הצוותים הרפואיים לכל תרחיש, תוך המשך פעילות רפואית תחת אזעקות וירי טילים. מאז תחילת המבצע נשמעו בעיר נתניה כשלושים אזעקות.
עם תחילת הלחימה הועברו מטופלים למחלקות ממוגנות, בוצע רידוד של המאושפזים ונקלטה בבית החולים יחידת מילואים של פיקוד העורף המסייעת בפעילות לוגיסטית. במקביל הגיע למקום לסיור ראש עיריית נתניה, אבי סלמה, שקיבל ממנכ״ל בית החולים נדב חן סקירה על פעילות המוסד הרפואי במצב חירום. בבית החולים מדגישים כי מחלקות היולדות, הפגייה וחדרי הלידה ממוגנים, כך שיולדות ופגים יכולים להישאר במחלקות הרגילות ללא צורך במעבר למתחם תת קרקעי. בימים האחרונים אף התקיים במקום תרגיל רחב היקף המדמה אירוע רב נפגעים בעקבות נפילת טיל, שכלל קליטת פצועים קשים והפעלת חדרי ניתוח ומנחת המסוקים.
מנכ״ל בית החולים לניאדו, נדב חן, אומר היום ברדיו 90 כי למרות המתיחות הביטחונית לא הגיעו עד כה פצועי טילים למקום. לדבריו, “מי שמגיע אלינו הם בעיקר אנשים שנפצעו בדרך לממ״ד או למרחב המוגן. פצועי טילים לא הגיעו אלינו, אבל מבחינתנו זה יכול לקרות בכל רגע ולכן אנחנו ערוכים לכך”.
חן מציין כי בבית החולים קיימות כיום כ־200 מיטות ממוגנות בתוך המבנה עצמו עבור חולים שאינם ניידים, ועוד כ־220 מיטות סמוכות למקומות מיגון עבור חולים ניידים. “בשנים האחרונות בנינו מחלקות ממוגנות כמו אורתופדיה, יולדות, פגייה ודיאליזה”, הוא אומר. “בנוסף הכשרנו אזור ממוגן נוסף בקומה התחתונה, באזור המחסנים, שם הועברו מחלקות פנימיות”.
במסגרת היערכות החירום צומצמה גם תפוסת האשפוז. “בימים רגילים אנחנו פותחים את הבוקר עם כ־500 מאושפזים והיום אנחנו באזור ה־240”, אומר חן. “משרד הבריאות דורש אפילו רידוד של קרוב ל־60 אחוז, אבל צריך לבדוק כל חולה לגופו. מי שיכול להשתחרר משתחרר, ומי שלא יכול להישאר בבית בלי סיכון נשאר כאן”.
לדבריו, גם היולדות משוחררות מוקדם יותר. “אנחנו מבקשים מיולדות להשתחרר אחרי כ־36 שעות, ורובן מעדיפות לחזור הביתה ליד הממ״ד שלהן. אנחנו משאירים כאן רק את מי שבאמת חייב להישאר, כמו מונשמים וחולים קשים”.
אתגר נוסף בתקופת הלחימה הוא שמירה על החוסן של הצוותים הרפואיים. לשם כך נפתחו בבית החולים מסגרות לילדי העובדים. “פתחנו גנים לכ־120 ילדים”, מספר חן. “העירייה נותנת לנו את המבנים ואנחנו מביאים את הצוות שמפעיל אותם. אלה גננות מהאזור, בנות שירות ומתנדבות. העובדים מגיעים בבוקר, משאירים את הילדים במסגרת ויכולים לעבוד כשהם יודעים שהילדים בהשגחה ואם יש אזעקה הם נכנסים לממ״ד בצורה מסודרת”.
לדבריו, במקביל מקודמות גם תוכניות להרחבת המיגון בבית החולים. “אנחנו משתדלים שכל בנייה חדשה תהיה ממוגנת”, הוא אומר. “כבר במהלך המלחמה הוספנו כ־20 מיטות ממוגנות נוספות, ואנחנו בתכנון של מיון ממוגן בשטח של כ־4,000 מטרים עם שלוש קומות תת קרקעיות. מעליו יוקם בניין אשפוז שחציו ממוגן כך שבזמן מלחמה ניתן יהיה להעביר אליו חולים ממבנים שאינם ממוגנים”.
חן מדגיש כי העברת חולים בזמן אזעקות היא פעולה מורכבת. “תחת אש קשה מאוד להעביר חולים במעליות למקומות תת קרקעיים”, הוא אומר. “לפעמים צריך כמה אנשי צוות לכל חולה ולכן עדיף שהמחלקות יהיו ממוגנות מלכתחילה”.
למרות מצב החירום, חלק מהשירותים הרפואיים ממשיכים לפעול כרגיל. “כל מי שמרגיש שהוא צריך להגיע לבית החולים לא צריך להסס”, אומר חן. “אנחנו מטפלים כמובן במקרים מצילי חיים. חדרי הלידה עובדים, הצנתורים עובדים, גם ה־MRI פועל. לעומת זאת מרפאות החוץ ברובן לא פועלות כי מדובר בדרך כלל בדברים לא דחופים”.
עם זאת, הוא מציין כי בבית החולים מבקשים ממשרד הבריאות לשוב ולהפעיל חלק מהשירותים האמבולטוריים כבר בשבוע הקרוב. “אנשים יושבים בבית שבוע או שבועיים ובעיות קטנות יכולות להפוך לגדולות יותר אם לא מטפלים בהן”, הוא אומר. “אנחנו לא רוצים מצב כמו בתקופת הקורונה שבו אנשים נמנעו מטיפול ונפגעו”.
בנוסף מתמודדים בלניאדו גם עם מחסור בכוח אדם בשל גיוס עובדים למילואים. למרות זאת, חן מדגיש כי בית החולים ערוך לכל תרחיש. “אנחנו מנהלים גם את כוח האדם וגם את ההיערכות הרפואית”, הוא אומר. “אנחנו ערוכים מבחינת בנק הדם, המעבדות, הצוותים ומקומות האשפוז, ומתרגלים כל הזמן את הצוותים כדי לשמור על כוננות מלאה”.
לדבריו, המלחמה גורמת גם לפגיעה כלכלית בבית החולים. “אנחנו נמצאים בערך ב־50 אחוז תפוסה ולכן ההכנסות ירדו משמעותית”, הוא אומר. “מצד שני אי אפשר לצמצם כוח אדם כי בכל רגע עלול לקרות אירוע גדול. המדינה אמרה שתבחן את הסיוע לאחר המלחמה. כרגע אנחנו עושים את מה שצריך לעשות וממשיכים להיות מוכנים לכל מצב”.
