מאבק חדש מתהווה בימים האחרונים בין עיריית נתניה למועצה האזורית עמק חפר, בעקבות החלטת ממשלה לקדם הקמת תחנת כוח חדשה המופעלת בגז, בשם "אבשלום", שאמורה לקום סמוך למכון טיהור השפכים של נתניה, על אדמות חקלאיות של בית ינאי, ממש בקו התפר שבין שתי הרשויות. ההסמכה ניתנה לקבוצת "שמיר אנרגיה" ומאפשרת לקדם את התוכנית לוועדה לתשתיות לאומיות.
על פי החברה היזמית, המיקום נבחר בשל קרבתו לתשתיות קיימות ובהן המט"ש, מסילת הרכבת ותחנת משנה לחשמל, וכן בשל ריחוק יחסי מאזורי מגורים. לטענתה, התחנה נועדה לתת מענה לביקוש הגובר לחשמל בגוש דן ובמרכז הארץ, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ובפליטות נמוכות. עוד נמסר כי החברה תפעל "בשיתוף פעולה מלא עם גורמי התכנון, הרשויות המקומיות והציבור", וכי ההליך יהיה שקוף ויעמוד בסטנדרטים סביבתיים.
אלא שברשויות המקומיות טוענים כי הופתעו מהמהלך. ראש המועצה האזורית עמק חפר, גלית שאול, הביעה זעם על הדרך שבה נודע לה על התוכנית. "אם היו בונים תוכנית סדורה שאנחנו יכולים לעבוד עליה ביחד, אולי היינו מתייחסים לדברים אחרת", אמרה. "לצערי הרב לא שמעתי על זה מ"שמיר אנרגיה", אלא מכתבה ששלחו לי בשבת מ"דה־מרקר". אתה מבין כמה זה עצוב? בשבוע שעבר ישבתי עם שר האנרגיה ודיברנו על תחנות אחרות, ואף אחד לא אמר לי מילה שעוד יומיים תהיה החלטת ממשלה על עוד תחנה בעמק חפר".
לדבריה, התחושה היא של מהלך מכוון שנועד לצמצם את יכולת ההתנגדות של הרשויות. "המדינה בכוונה לא רוצה שאתה תדע, כדי שלא תוכל להתנגד בזמן, שלא תוכל להביא יועצים, ואחר כך יגידו לך שזה כבר מאוחר מדי. זו לא הדרך הנכונה לנהל תכנון במדינה", אמרה. "אין ספק שצריך תחנות כוח, אבל אם מחליטים לשים 13 תחנות באזור המרכז וכולן אצלנו, כשכבר היום מעל 60 אחוז מהאנרגיה בארץ מופקת באזור הזה, זה פשוט לא הגיוני. למה הבריאות של התושבים כאן פחות חשובה ממקומות אחרים".
שאול הוסיפה כי בכוונתה לפעול בכל הערוצים האפשריים. "דרשנו דיון גם בכנסת, כדי לראות תמונה כוללת ולא החלטות נקודתיות. כרגע זו החלטה מקדמית בלבד, והרבה החלטות כאלה לא מתקדמות, אבל אנחנו לא מתכוונים לשבת בשקט". לשאלה האם עמק חפר מרגישה כ"חצר האחורית" של גוש דן, השיבה: "מדינת ישראל מסתכלת על המרחב הכפרי כאילו זה המקום לשים בו את כל התשתיות הלאומיות, בלי להבין שיש משמעות למרחב הזה, לחקלאות ול־44 אלף התושבים שחיים כאן. אנחנו לא מתנגדים להכול, במתקן ההתפלה למשל שיתפנו פעולה שנים, אבל כאן הכול נעשה מאחורי הגב. גם עכשיו מחפשים אותי בטלפון ורוצים לדבר, ואני שואלת למה לא דיברתם לפני כן".
ראש המועצה הדגישה כי בכוונתה לשתף פעולה עם רשויות שכנות, ובהן נתניה. "אנחנו תמיד עובדים ביחד במקרים כאלה. זה הבריאות של התושבים שלנו, ובסופו של דבר כולנו באותו אזור. ברור שזה מחייב עבודה משותפת", אמרה.
גם בעיריית נתניה מסרו כי הופתעו לשמוע על המהלך דרך התקשורת. בעירייה ציינו כי השטח אינו בתחום המוניציפלי של נתניה, אך אם תהיה התקדמות בתוכנית, העירייה תפעל בהתאם לחוק התכנון והבנייה ותבחן אפשרות להצטרף להליכי ההתנגדות.
משרד האנרגיה מסר בתגובה כי "ההסמכה בממשלה לקידום תחנות הכוח נעשית בהתאם לקריטריונים שנקבעו בהחלטת ממשלה ומהווה שלב ראשוני בלבד שנועד לאפשר את תחילת תהליך התכנון. מדובר בצעד מוקדם שאינו מהווה אישור לתוכנית עצמה. בשלב התכנוני מתקיים שיתוף ציבור ורשויות, כולל אפשרות להגיש התייחסויות והתנגדויות, במסגרת תהליך רחב, מקצועי ושקוף".
שאול דחתה את הדברים. "אם רוצים להסתיר אז מסתירים, ואם רוצים להגיד אז אומרים. רוצים לבנות תוכנית ביחד? אנחנו פה. זה פשוט מצחיק שכל האחרים יודעים חוץ מאיתנו", אמרה.
במהלך השיחה התייחסה שאול גם לנושא סביבתי נוסף באזור, נחל אלכסנדר וזיהום "עקר הזיתים". לדבריה, בשנים האחרונות נרשמה התקדמות משמעותית. "מדובר בתהליך ארוך של שיתוף פעולה רחב. היום אוספים את העקר במקור בבתי הבד באמצעות מכלים שנאספים על ידי קבלנים, ולא שופכים אותו לנחל. המים היום במקום אחר לגמרי", הסבירה. "בעבר היינו צריכים להילחם על כל תקציב, והיום זה כבר מובן מאליו".
עוד הוסיפה כי הפתרון המרכזי נמצא בהקמת מט"ש גדול בעלות של כ־250 מיליון שקלים. "עברנו כבר אישור של האוצר ורשות המים, ואנחנו מחכים לאישור משרד הפנים. ברגע שזה יאושר, נצא למכרזים ונקווה שהעבודות יתחילו בקרוב", אמרה.
לדבריה, המקרה מוכיח כי כאשר יש רצון אמיתי ושיתוף פעולה, ניתן לפתור גם בעיות סביבתיות מורכבות. "כשעובדים ביחד משיגים הישגים מצוינים. השאלה היא למה בדברים אחרים זה לא קורה באותה צורה".
