ישיבת מועצת העיר הרצליה שנמשכה כמעט שבע שעות הסתיימה באישור התקציב העירוני לשנת הכספים הקרובה, הן התקציב הרגיל והן תקציב הפיתוח. התקציב הרגיל עומד על כ־1.45 מיליארד שקלים, גידול של כ־90 מיליון שקלים לעומת השנה שעברה, ואילו תקציב הפיתוח צפוי להגיע לכ־750 מיליון שקלים, כמעט כפול מהיקפו בשנה הקודמת. עיקר התקציב יופנה לחינוך, שיזכה ל־38 אחוזים מסך התקציב, לצד הקצאה לתפעול, רווחה, תרבות, נוער וספורט.
בעוד ראש העיר יריב פישר הגדיר את התקציב כתקציב מהפכני ומשנה חיים עבור תושבי העיר, באופוזיציה נשמעה ביקורת חריפה. חמשת חברי סיעת המחנה הממלכתי הצביעו נגד, ושני חברי סיעת הליכוד נעדרו מההצבעה. לטענת האופוזיציה, מדובר בתקציב שיגרום לתושבים לשלם יותר ולקבל פחות.
ראשת האופוזיציה, מאיה כץ, הציגה בראיון ל "רדיו 90" עמדה ביקורתית נחרצת ואמרה כי הרצליה היא עיר חזקה ובעלת איכות חיים גבוהה כבר שנים רבות. לדבריה, התקציב המאושר אינו מביא עמו בשורה אמיתית אלא עטוף בסיסמאות. היא ציינה כי "מדובר בעיר שתקציבה נע סביב מיליארד וחצי שקלים כמעט מדי שנה וכי עיקר הכנסות העירייה מגיעות מאזורי התעסוקה והתעשייה.
כץ טענה כי מאחורי ההצהרות החגיגיות מסתתרת מדיניות בעייתית של העלאת ארנונה לצד קיצוץ רוחבי של עשרה אחוזים בשירותים העירוניים. לדבריה, כאשר מוצג תקציב עם עודפים של למעלה מ־70 מיליון שקלים, אין כל הצדקה להעלאת הארנונה מעבר למנגנון האוטומטי של משרד הפנים ובמקביל לקצץ בשירותים לתושב. היא הדגישה כי המשמעות בפועל היא פגיעה ישירה בכיסם של התושבים, שייאלצו לשלם מאות שקלים נוספים בשנה, בזמן שהשירותים העירוניים מצטמצמים.
בנוגע לתקציב הפיתוח אמרה כץ כי הצגתו מטעה. לדבריה, לאורך שנים תקציבי הפיתוח של הרצליה עמדו על 400 עד 500 מיליון שקלים, וכי ההחלטה ליטול הלוואה בהיקף של 100 מיליון שקלים אינה מעידה בהכרח על הישג, אלא על בחירה מדינית מסוכנת. היא ציינה כי מדובר בהלוואה ארוכת טווח שהחזריה צפויים להימשך כ־15 שנים קדימה, בתקופה של ריביות גבוהות וחוסר יציבות כלכלית. לדבריה, כל ראש עיר יכול היה להגדיל את התקציב באמצעות נטילת הלוואות, אך השאלה האמיתית היא סדרי עדיפויות ואחריות כלכלית.
כץ הביעה ביקורת גם על הסכם הגג עם רשות מקרקעי ישראל, שלטענתה לא הוצג לחברי המועצה ולא לציבור. לדבריה, לפי הפרסומים מדובר בתוספת של כ־45 אלף יחידות דיור ובתמורה מענק של כ־200 מיליון שקלים. היא הזהירה כי משמעות הדבר היא הכפלת מספר בתי האב בעיר, מהלך שישפיע דרמטית על התשתיות, השירותים ואיכות החיים. לדבריה, אילו היה מתקיים שיתוף ציבור אמיתי, רבים מהתושבים היו מעדיפים ניהול זהיר של התקציב הקיים על פני הרחבה מואצת של העיר.
עוד ציינה כץ כי במסגרת הקיצוץ הרוחבי נפגעו תחומים יומיומיים כמו תחזוקת כבישים ומדרכות, וכן פעילות קהילתית. לדבריה, תקציבי קהילות קוצצו, בעוד שבמקביל הוגדלו תקציבים לאירועים, החלטה שלדבריה משקפת סדר עדיפויות שגוי. היא הוסיפה כי גם בתחום החינוך, שלכאורה זוכה לנתח התקציבי הגדול ביותר, כבר נרשמו קיצוצים, בין היתר בסל התרבות, וכי רק בהמשך יתברר היקף הפגיעה בפועל.
לסיכום אמרה כץ כי בתקופה של יוקר מחיה גובר ולחץ כלכלי על משקי הבית, ניתן היה לנהל את התקציב באופן מתחשב יותר, לדחות חלק מהתוכניות ולהימנע מהעלאת הארנונה. לדבריה, מדובר בהחלטת מדיניות שפוגעת בתושבים ואינה מחויבת המציאות, והוסיפה כי לעיתים מה שנראה אחרת מהכיסא באופוזיציה נראה שונה לחלוטין כאשר יושבים בלשכת ראש העיר.
