המאבק נגד התחנה החל לפני כארבע וחצי שנים, בהפגנה שבה השתתפו תושבים, חברי כנסת ונציגי רשויות מקומיות. אז הבטיחה עיריית חדרה כי לא תאשר את המתקן אם לא יעמוד בכל התנאים הסביבתיים.
עם פרסום ההחלטה השבוע, מסר משרד האנרגיה כי האישור ניתן "הודות להתעקשות המשרד להבטיח שזיהום האוויר באזור יפחת". לדבריהם, החברה המפעילה התחייבה לגרוט את הארובה הישנה, להפעיל טכנולוגיה מתקדמת להפחתת מזהמים, ולממן פרויקט סביבתי בעיר.
"ההחלטה הזו היא לא טובה, ואנחנו מתנגדים לה"
רון שגן, מחזיק תיק ההנדסה בעיריית חדרה, אמר כי ההחלטה התקבלה כהפתעה:
"ממשלת ישראל דחתה את התחנה הזו בעבר. שינוי ההחלטה הוא תולדה של עתירה לבג"ץ של היזם. מבחינתנו, זו החלטה לא טובה, ואנחנו מתנגדים לה".
שגן הדגיש כי העירייה נלחמה נגד התוכנית מאז תחילתה – באמצעות עתירות לבג"ץ, התנגדויות סטטוטוריות ושיתופי פעולה עם איגוד ערים להגנת הסביבה – אך לטענתו, לא כל הכלים עוד פתוחים בפני העירייה.
לדבריו: "הטיעונים למה אסור היה לאשר – ברורים ומקצועיים" והם מבוססים על שיקולים סביבתיים ובריאותיים.
"תושבי חדרה והסביבה נושאים בנטל הזיהום הרבה מעבר לחלקם היחסי באוכלוסייה… אני לא מבין איך הקמת תחנה נוספת תקטין את הזיהום".
שגן הוסיף כי המאבק המרכזי של העירייה הוא דווקא מול התחנות הפחמיות הקיימות באורות רבין, שלדבריו אחראיות ל־90% מהזיהום באזור ול־90% מהתחלואה הקשורה בזיהום.
למרות האישור הסופי, בעירייה מתכוונים לבחון את התוכנית ואת האפשרויות המשפטיות להיאבק בה. "אני מקווה שעוד נותרו לנו כמה כדורים בקנה", אמר שגן, "אנחנו לא נרתע – המאבק על בריאות התושבים נמשך".
