בריאיון ל"יומן צהריים" עם יוסי הדר התייחסה ד"ר עדי בראש, מקימת עמותת "כרישים בישראל", לתופעה הימית המרהיבה שנרשמת בימים אלה לאורך חופי הארץ. מאזור חדרה ועד חוף הכרמל, עשרות ואף מאות של גורי גיטרן אטלנטי נצפים במים הרדודים, ממש על החול הרטוב. התופעה, שמתרחשת בעיקר בחודשים ספטמבר ואוקטובר, מושכת אליה חוקרים וסקרנים, ומציעה הזדמנות נדירה לצפות מקרוב באחד מבעלי החיים המרתקים ביותר באזורנו.
"הבטחנו כרישים, אבל זה לא בדיוק כרישים – זה נקרא גיטרן אטלנטי", הסביר הכתב איתמר רותם במהלך השידור. "זו תופעה ייחודית בעולם שמתרחשת בישראל, במיוחד בחודשים האלה. בכל שנה מגיעות הנקבות הגדולות לקרבת החוף, שם הן משריצות גיטרנים צעירים. מי שהולך היום לאורך החוף יכול לראות בעשרות, ואולי אפילו מאות, גורי גיטרנים במים הרדודים. מדובר במין שנמצא בסכנה קריטית, ולכן יש חשיבות מאוד גדולה למחקר ולהגנה עליהם".
ד"ר ברש, המנהלת המדעית של העמותה, הבהירה את ההבדל בין הגיטרנים לבין הכרישים המוכרים המגיעים לאזור תחנת הכוח בחדרה. "כשאנחנו מדברים על דגי סחוס, אנחנו מדברים על שתי קבוצות עיקריות: הכרישים והבטאים – מה שנקרא בארץ 'חתולי ים'. הגיטרן קיבל את שמו כי יש לו צורה של גיטרה. במקרה שלהם, הנקבות מגיעות להשריץ ממש בסוף הקיץ, ואנחנו רואים את הצעירים שלהם לאורך כל החופים".
על אף המראה והקרבה המשפחתית לכרישים, החוקרים מדגישים כי אין סיבה לחשש. "זאת לא חיה מסוכנת", ציינה ד"ר ברש. "לגיטרנים ספציפית אין שום יכולת הגנה. ההגנה שלהם היא בזה שהם בצבע של החול ובזה שהם יכולים להתחפר מהר. גודלם ביום הלידה הוא כ-25 עד 30 סנטימטרים, ובבגרותם הם מגיעים גם לשני מטרים". ד"ר ברש הוסיפה כי התאוששות האוכלוסייה קשורה גם למדיניות השימור המקומית: "כבר 20 שנה הפסקנו לדוג דגי סחוס בארץ, ואנחנו רואים עלייה בכמויות שלהם. היציאה הזו ממש מהמים היא משהו שמתואר כמעט רק אצלנו, וזו הזדמנות להפגיש בין הציבור לחיות האלה".
לדברי החוקרים, חלון ההזדמנויות לצפות בתופעה מקרוב הינו מוגבל. מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה מעיד כי הגיטרנים נשארים באזור לאורך כל השנה, אך השריצה והנוכחות המאסיבית של הצעירים בקו המים תימשך עד אמצע חודש אוקטובר בלבד.
