כנס מיוחד שנערך השבוע בעיר חדרה הציג את דוח המצוינות השנתי של רשת ערי המצוינות, העוסק בשיעור הזכאות לבגרות הייטק בישראל לשנים 2023 עד 2024. מדובר בבגרות המשלבת חמש יחידות לימוד במתמטיקה, חמש יחידות באנגלית וחמש יחידות נוספות בפיזיקה או במדעי המחשב, נתיב לימודים הנחשב לבעל סיכוי גבוה להשתלבות עתידית בתעשיית ההייטק.
הכנס התקיים בהשתתפות שר החינוך יואב קיש, ראש עיריית חדרה ניר בן חיים, ראש המכון לשלטון מקומי אופיר פז פינס, מנכ״ל קרן טראמפ אלי הורביץ ואנשי חינוך מרחבי הארץ. הדוח נערך ביוזמת רשת ערי המצוינות, הפועלת במסגרת המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב ובשיתוף קרן טראמפ.
מסיקור ממצאי הדוח, עולה כי הממוצע הארצי לזכאות לבגרות הייטק עומד על פחות מ 11 אחוזים, בעוד שבקרב עשרים הרשויות המובילות הנתונים גבוהים משמעותית. לדבריו, “במקום השני נמצאת רמת השרון עם כ – 35 אחוזי זכאות, הרצליה במקום השישי עם כ- 36 אחוזים, זיכרון יעקב עם כ – 48 אחוזים, רעננה עם כ – 30 אחוזים, בנימינה גבעת עדה עם כ – 23 אחוזים והוד השרון כמעט מגרדת את ה 40 אחוזים. גם קדימה צורן נכנסה לרשימת עשרים הרשויות המובילות עם כ – 37 אחוזים”.
ברשימת עשרים הרשויות הגדולות נרשמת תמונה מעט שונה. “הרצליה מובילה, כפר סבא במקום החמישי, פתח תקווה במקום העשירי, נתניה מדורגת במקום ה 14 וחדרה במקום ה 16 עם קצת יותר מ 40 אחוזי זכאות”. נתונים אלה משקפים גם את פוטנציאל ההשתלבות העתידי של התלמידים בענף ההייטק, כאשר בצמרת נמצאות רמת השרון, הרצליה, רעננה, הוד השרון וכפר סבא, ואילו בתחתית הדירוג נמצאות בין היתר נתניה, חדרה ופרדס חנה.
סיון לנדמן, עורכת דוח רשת ערי המצוינות, הסבירה כי המדד נועד לשמש כלי עבודה לרשויות המקומיות ולמערכת החינוך. “אנחנו מנטרים כבר שבע שנים את מצב המצוינות בחינוך בשלטון המקומי, ובשלוש השנים האחרונות מציגים את מדד בגרות הייטק. זה מדד שבוחן שילוב של שלושה מקצועות שמחקרים מראים כי מי שלומד אותם מגדיל משמעותית את הסיכוי להשתלב בהייטק”, אמרה.
לדבריה, במסגרת הדוח נבחנו נתוניהן של כ 230 רשויות ברחבי הארץ. “בדקנו כמה תלמידים עושים חמש יחידות מתמטיקה וכמה זכאים לבגרות הייטק, אבל בחנו גם את הפוטנציאל. יש תלמידים שלומדים שניים מתוך שלושת המקצועות וחסר להם רק מקצוע אחד כדי להיות זכאים. במאמץ קטן וממוקד אפשר להביא אותם לזכאות מלאה ולסלול להם את הדרך לתעשייה”, ציינה.
לנדמן הוסיפה כי נערך גם ניתוח מעמיק של יותר מ 1,400 בתי ספר באמצעות מודל תחזיתי. “בדקנו לאן אפשר להגיע עד שנת 2028, וראינו שהיעד הממשלתי של 15 אחוזי זכאות הוא יעד בר השגה, בתנאי שהרשויות יגייסו משאבים, יעבדו עם מנהלי בתי הספר והמורים וימקסמו את הפוטנציאל של התלמידים”, אמרה.
לדבריה, ניכרת נכונות גבוהה מצד הרשויות לפעול בתחום. “בכנס בחדרה ראינו היענות מרשימה. מנהלי אגפי חינוך מגיעים, לומדים את הנתונים ומשתמשים בדוח ככלי עבודה. גם משרד החינוך יצא בתוכנית ייעודית לקידום בגרות הייטק, כך שכל התנאים קיימים כדי להתחיל לעבוד בצורה ממוקדת”.
לנדמן ציינה כי הבחירה בחדרה כמארחת הכנס לא הייתה מקרית. “העיר עושה מזה כמה שנים עבודה משמעותית לקידום מצוינות, בשיתוף קרן טראמפ ומשרד החינוך. רצינו להוקיר את המאמצים. בכל שנה הכנס מתקיים בעיר אחרת, ובשנה שעברה הוא נערך בנתניה”, אמרה.
עם זאת, לצד הנתונים המעודדים, הדוח מצביע גם על מגמות מדאיגות, לדוגמה ירידה בשיעור הזכאות לבגרות במתמטיקה ובבגרות הייטק בשנים האחרונות, במיוחד בנתניה ובחדרה. “בנתניה נרשמת ירידה עקבית מאז 2021, ובשנת 2024 שיעור הזכאות לבגרות הייטק ירד ל 9.6 אחוזים, מתחת לממוצע הארצי”, אמר.
לנדמן אישרה את המגמה וציינה כי מדובר ב “רמזור צהוב”. לדבריה, “בשנתיים האחרונות אנחנו רואים ירידה גם ברמה הארצית וגם ברמה הרשותית. אלה תלמידים שעברו את תקופת הקורונה ואחר כך את המלחמה, והייתה לכך השפעה משמעותית על מערכת החינוך. אבל זה לא תירוץ. אנחנו חייבים לעצור את הירידה ולהפוך את המגמה”.
עוד העלתה לנדמן סוגיה נוספת העולה מהדוח והיא הפער המגדרי. “במתמטיקה שיעור הבנות ירד בשנים האחרונות ל 47.6 אחוזים, ובבגרות הייטק רק ארבע מתוך עשרה תלמידים הן בנות. זה נתון מדאיג שמחייב טיפול ממוקד”, אמרה. לדבריה, דווקא בחברה הערבית נרשם שיעור גבוה יותר של בנות בזכאות לבגרות הייטק. “כ 55 אחוזים מהזכאים שם הן בנות. יש שם מודל של מוביליות חברתית שאנחנו צריכים ללמוד ממנו”.
לנדמן סיכמה כי האתגר המרכזי הוא תרגום הנתונים לפעולה בשטח. “הנתונים מראים שיש פוטנציאל ויש נכונות. עכשיו צריך להפסיק לחפש תירוצים, לגייס משאבים, להשקיע במורים ובתלמידים ולתת עבודה כדי להגיע ליעדים”.
