שורה של רשויות מקומיות במרכז הארץ, ובהן כפר סבא, הרצליה והוד השרון, הצטרפו לאחרונה לאשכול חירום אזורי חדש שנועד לחזק את שיתוף הפעולה והסיוע ההדדי בין הרשויות במצבי חירום ביטחוניים ואזרחיים. האשכול הוכרז רשמית ביום חמישי האחרון, בעקבות לקחים שהופקו מהמלחמה האחרונה ובפרט מאירועי מבצע “עם כלביא”, שבמהלכם נרשמו פגיעות משמעותיות בערים מרכזיות בישראל.
על פי היוזמים, האשכול כולל גם ערים נוספות מחוץ לשרון, בהן ראשון לציון, חולון, רמת גן, רחובות, קריית אונו ורשויות נוספות באזור המרכז. מטרתו היא לאפשר איגום משאבים, גיבוי הדדי ותיאום מקצועי במקרה של נפילות טילים, רעידות אדמה או תרחישי חירום רחבי היקף, שבהם רשות אחת מתקשה להתמודד לבדה.
ראש עיריית כפר סבא, רפי סער, הסביר היום ליוסי הדר בתוכנית "היומן 90" כי ההחלטה להקים את האשכול התקבלה על רקע ההבנה כי אירועים עתידיים עלולים להיות מורכבים אף יותר. “אחרי המלחמה בחודש יוני הצגנו הרבה מסקנות. אחת המסקנות המרכזיות היא שנפילת טילים שמגיעים מאיראן היא אירוע משמעותי מאוד, ולכן צריך איגום כוחות”, אמר. לדבריו, “אנחנו כראשי רשויות החלטנו לעשות מעשה. אם חלילה נופל טיל בעיר שכנה, כולנו צריכים להירתם ולסייע. זו החלטה של איגום משאבים, ניסיון וידע שהצטברו לאורך יותר משנתיים של לחימה”.
סער הדגיש כי לא מדובר ביוזמה תיאורטית בלבד, אלא במנגנון מעשי שיכול להציל חיים. “לכפר סבא יש גדוד חילוץ והצלה משמעותי מאוד, עם כ־250 מתנדבות ומתנדבים וציוד מלא. אם חלילה נופל טיל בעיר סמוכה ולכפר סבא אין פגיעה ישירה, בתוך רבע שעה הכוח הזה יכול להגיע לאתר ההרס ולתת מענה ראשוני, עוד לפני שהצבא נכנס במלואו לאירוע. המענה המהיר הזה מציל חיים”.
לדבריו, פעילות האשכול מתבצעת בתיאום עם פיקוד העורף וכוללת גם מוכנות בשגרה, באמצעות תרגילים, ניהול מקצועי מרכזי וחיזוק החוסן הקהילתי, לרבות ליווי מפונים ומתן מענה רב־מערכתי לאוכלוסייה. “אנחנו רוצים לתת לתושבים תחושת ביטחון שהם לא לבד, שיש מערך שלם שמוכן לפעול עבורם”, ציין.
באשר למצב הביטחוני הנוכחי, סער אמר כי בכפר סבא נשמרת שגרה זהירה. “המקלטים בעיר פתוחים מ־7 באוקטובר ולא נסגרו לרגע. במדינה כמו ישראל אתה לא יודע מה צפוי, ולכן לא משחקים עם זה”, אמר. עם זאת, הדגיש כי אין כוונה לזרוע בהלה. “אנחנו חיים בשגרה, אנשים מטיילים, הפארקים מלאים. אין כרגע התפתחות דרמטית שאנחנו יודעים עליה, אבל אנחנו נערכים לכל תרחיש כדי לא להיות מופתעים. למדנו שבאירוע הקודם מאפס למאה זה לקח חצי יום”.
סער התייחס גם לעייפות הציבורית מהמצב הביטחוני המתמשך. “הציבור נמצא בפוסט־טראומה, עייף ותשוש. צריך לתת לאנשים לנשום, לחזק את החוסן ולנסות לחיות חיים רגילים עד כמה שאפשר, וזה לא פשוט”.
בהמשך הדברים התייחס ראש העיר גם לסוגיית קו התפר והסכנות הנשקפות ממנו. לדבריו, אשכול החירום נועד בעיקר להתמודד עם תרחישים כמו נפילות טילים או רעידות אדמה, אך גם באירועים ביטחוניים אחרים תתקיים הירתמות אזורית. עם זאת, הבהיר כי האחריות המרכזית לקו התפר מוטלת על המדינה. “קו התפר הוא אירוע הרבה יותר מורכב. יש שם גורמים עוינים והטיפול הוא של צה״ל וכוחות הביטחון. אני מצפה שלא נחזור לעוד 7 באוקטובר”.
סער הביע אכזבה מהיעדר שינוי דרמטי מאז מתקפת ה־7 באוקטובר. “אני לא רואה מסקנות משמעותיות ודרמטיות. עדיין נכנסים שב״חים, עדיין קו התפר באותו מצב. לפני שבועיים נתפס בכפר סבא תושב מטול כרם שפרץ לבתים בעיר. היום זו פריצה, מחר זו חטיפה”, הזהיר. לדבריו, גם תופעת השריפות הפיראטיות באזור מהווה איום מתמשך. “זה טרור סביבתי. קיימנו פגישה עם שר הביטחון ועם השר במשרד הביטחון, נאמרו דברים והתקבלו החלטות, אבל זה מעט מדי ומאוחר מדי”.
לסיכום אמר סער כי לשלטון המקומי יש תפקיד מרכזי בלחץ על מקבלי ההחלטות, אך האחריות העליונה היא של המדינה. “המזל של מדינת ישראל הוא שיש שלטון מקומי חזק ויציב. אנחנו עושים את התפקיד שלנו ולוחצים, אבל בסוף זו מדיניות. צריך לקבל החלטות אמיצות ולתת לצבא לעשות את העבודה. הסיפור של קו התפר רחוק מאוד מלהיפתר”.
