עו"ד יהודה שפר, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית ויו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון, התייחס היום (שני) בריאיון לתוכנית "יומן תשעים" בהגשת יוסי הדר לקידום הקמת ועדת האיתור למנהל מח"ש ולחוק מח"ש, והזהיר מפני ההשלכות של העברת הסמכות למינוי מי שיחקור שוטרים ואנשי שב"כ לידי הדרג הפוליטי. לדבריו, אף שהחוק אמור להיכנס לתוקף רק לאחר הבחירות, עצם קידום ועדת האיתור כעת מעורר קושי משמעותי.
שפר אמר כי החוק, שלדבריו הוגשה נגדו עתירה לבג"ץ, עלול להוביל לשליטה פוליטית במשטרה. "אם הפוליטיקאים, לפי החוק החדש, יכולים למנות את מי שיחקור את השוטרים, וגם את אנשי השב"כ דרך אגב בחוק הזה, יוצא מה שאנחנו ראינו עד עכשיו במופע של בן גביר והמעורבות הפוליטית במשטרה – ילך ויחריף", טען. לדבריו, גם אם קיימת תפיסה שלפיה החוק נועד להגביר את הדמוקרטיה, בפועל עלולים שיקולים פוליטיים להשפיע על מדיניות האכיפה.
בהמשך התייחס שפר לקידום ועדת האיתור דווקא בתקופה שלפני בחירות, וטען כי מדובר במהלך בעייתי. הוא הסביר כי אם ועדת האיתור הייתה מוקמת עוד לפני הבחירות, ניתן היה לטעון שאין מניעה לבחור את המנהל שייכנס לתפקיד לאחריהן, אך "ברור שיש כאן פוליטיזציה בשטח". שפר הוסיף: "יש כאן איזה ניסיון גניבת סוסים", והעריך כי לא תושג הסכמה לעצירת התהליך, ובשל כך בג"ץ עשוי להתערב. עם זאת, הוא הדגיש כי גם מינויים משמעותיים בתקופת בחירות מצד הממשלה הקודמת היו בעייתיים, אף שלדבריו ייתכן שבאותו מקרה היו נימוקים ביטחוניים כבדי משקל שהוצגו בחוות דעת סודית.
יועצי רה"מ ופרשת קטרגייט
עוד התייחס עו"ד שפר לטענות בנוגע להתנהלות הפרקליטות בפרשת מעורבותם של יועצי ראש הממשלה בפרשות הקשורות לקטר ובחשדות להעברת מידע מסווג. הוא אמר כי אינו מאמין שהעיכוב נובע מזלזול בפרקליטות בחומרת החשדות, אך העלה אפשרות שהבעיה נעוצה דווקא בשב"כ. "אני מפחד שזה גרירת רגליים בשב"כ דווקא", אמר, והדגיש כי מאחר שמדובר בחשדות הנוגעים לביטחון ולמידע, נדרשת חקירה רצינית וחיצונית, ואף העלה אפשרות של ועדת חקירה ממלכתית נקודתית. הוא הסתייג והבהיר כי אם יתברר שהחשדות חסרי בסיס – יהיה בכך כדי להסיר את העננה, אך בשלב זה, לדבריו, "עננה כבדה רובצת על העניין הזה".
