מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, פרסם דוח מקיף שבחן את התכנון והקידום של ההתחדשות העירונית בחמש רשויות מקומיות, ובהן נתניה ורעננה. כתבנו מיכאל פרוסמושקין דיווח היום (שני) בתוכנית "יומן תשעים" בהגשת יוסי הדר כי הבדיקה, שנערכה בין יוני לאוקטובר 2025, עסקה בין היתר בתפקוד המנהלות העירוניות, מסמכי המדיניות, חסמים בתהליכי פינוי-בינוי וניצול תקציבים. בנתניה, שבה פועלת מנהלת להתחדשות עירונית מאז 2017, הוצעו כ-16 אלף יחידות דיור, אך רק מעט יותר מ-5,500 מהן קיבלו היתרי בנייה.
מהדו"ח עולה כי עיריית נתניה מימשה רק 3.5 מיליון שקל מתוך 23 מיליון שקל שהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית התחייבה להעביר לה. עוד נקבע כי מסמכי המדיניות של העירייה אינם כוללים התייחסות מספקת לשלבי הביצוע של פרויקטי ההתחדשות, דבר שעלול לגרום לחוסר תיאום, להתמשכות הליכים ואף לסכסוכים משפטיים. לצד זאת, המבקר ציין לחיוב את פעילות המנהלת העירונית בנתניה בכל הנוגע לליווי אוכלוסיות מוחלשות לאורך תהליכי ההתחדשות.
ברעננה מצא המבקר כי לא הוקמה מנהלת עירונית ייעודית להתחדשות עירונית בתקופת הביקורת, וכי העירייה לא ניגשה לקולות קוראים של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית להקמת מנהלת. עוד צוין כי במתחם ברנדייס נמשכו הליכי התכנון במשך 23 שנים. במשרד מבקר המדינה הסבירו כי התחדשות עירונית היא תהליך מורכב המושפע ממדיניות ממשלתית, תקצוב, ריבוי גורמים מעורבים והליכי תכנון ארוכים.
המלצת מבקר המדינה ותגובת העיריות
המבקר המליץ לנתניה לבחון את הסיבות לניצול החלקי של התקציבים, לרעננה להקים מנהלת עירונית או יחידה ארגונית ייעודית, ולשתיהן לעדכן את מסמכי המדיניות כך שיכללו הנחיות ברורות לשלבי הביצוע.
מטעם עיריית נתניה נמסר בתגובה: "נתניה מהבודדות שהצליחה לממש חלק מהתקציב שהוקצה לה מכוח הסכם המסגרת עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. מנגנון ההפעלה הנוכחי יוצר קושי מובנה, שכן הוא מחייב את הרשות המקומית להקדים מימון משמעותי עבור תשתיות בטרם קבלת ההחזר. מצב זה יוצר אתגר נזילות וחשיפה תקציבית, בפרט בפרויקטים בהיקפי ענק, וכן קושי מובנה בהערכת העלויות המדויקות בשלבים המוקדמים. עם זאת, העירייה ממשיכה לקדם תוכניות פיתוח ותשתיות ועתידה לנצל את מלוא הכספים שהוקצו. העירייה נמצאת בשלבי ביצוע ותכנון של כל הפרויקטים במתחמי התחדשות עירונית ובנתניה בכלל, הכול מיועד והכול מנוצל. תקציב ניתן לעירייה למימוש עד שנת 2030, והעירייה כבר השלימה פרויקטים במרחב הציבורי ויצאה לתכנון מפורט לביצוע בשנת 2027 של יתר הפרויקטים".
מטעם עיריית רעננה נמסר בתגובה: "עיריית רעננה היא רשות מצטיינת שהובילה בשנים האחרונות מאות פרויקטים של התחדשות עירונית, הן ברמה המגרשית והן ברמה המתחמית. בקדנציה שבין 2016 ל-2018, כאשר המדינה קידמה הקמת מינהלת התחדשות עירונית והעמידה לרשות הרשויות המקומיות תקציבים משמעותיים להקמתן, בחרה עיריית רעננה באותה עת שלא להגיש מועמדות לכל קול קורא ולא להצטרף למהלך. בעירייה פועלת זה מספר שנים מינהלת דיור הממונה על גיבוש, התוויית התכנון וביצוע מדיניות הרשות המקומית בתחום הדיור בעיר. המינהלת מקיימת שיתופי פעולה עם אגפים שונים בעירייה אשר מלווים ותומכים בתהליך ההתחדשות העירונית. במהלך השנה האחרונה השלמנו גם את הקמתה של המינהלת העירונית להתחדשות עירונית, וזאת עוד לפני פרסום דוח מבקר המדינה. במסגרת זו מונה פרויקטור מנהל פרויקטים לתחום ההתחדשות העירונית הפועל כגורם מקשר בין התושבים, היזמים והכשרה עסקית נוספת ומינוף של תהליכי התחדשות עירונית והגדרת מגוון מוצרי הדיור. חשוב לציין כי המהלכים הללו בוצעו כמעט במלואם במימון עצמי של העירייה מתוך מחויבות אמיתית לעתידה של רעננה ורווחת התושבים".
