ד"ר לימור זר גוטמן, חברת המועצה, התייחסה בחריפות להתנהלות משרדי הפנים ורשות מקרקעי ישראל סביב תוכנית אזור התעסוקה המשותף בזיכרון יעקב ובחוף כרמל. לדבריה לתוכנית "היומן 90", התגובה הרשמית הייתה מבישה ומדאיגה. “משרד הפנים מעורב בכל דבר שאתה רוצה לאשר, כל תוכנית התייעלות או גבייה של ארנונה עוברת דרכו, ופתאום עכשיו, במקרה כזה מהותי, הם מקבלים את הפרוטוקול ואומרים שאין להם עמדה”, הסבירה.
ד"ר זר גוטמן, הבעיה אינה רק בירוקרטית אלא גם כלכלית וחברתית. “מי שנפגע זה לא רק ראש המועצה או הרשויות – מי שנפגע זה תושבי זיכרון יעקב והיישובים הסמוכים. זה סיפור שמסעיר את הציבור המקומי בזיכרון יעקב ומעורר תהיות על אחריות הרשויות.
"כשאזור התעסוקה לא מתפתח, ההכנסות לא מגיעות והמענים הציבוריים מתעכבים. זה פוגע גם בתחנת הרכבת העתידית וגם בפיתוח כללי של האזור”. היא הדגישה כי ראש המועצה זיהה את הבעיה, אך בחר לפעול לבד במקום להמשיך בתוכנית משותפת עם חוף כרמל. “הוא החליט לקדם תוכנית בינוי רק לזיכרון יעקב. הוא טוען שרשות מקרקעי ישראל מאיימת עליו, ולכן הוא יוצא מהאזור המשותף. אבל זו שטות גמורה. האזור הזה היה אמור להכניס מיליוני שקלים לכל הרשויות, וזה לוקח עשרות שנים להקים אותו. כל ההשקעות של זיכרון יעקב, כולל בניית תחנת רכבת, תלויות בכך”, אמרה.
ד"ר זר גוטמן ציינה כי התוכנית המקורית התקיימה כבר חמש עשרה שנה, עם תוכניות פיתוח משותפות לכל הרשויות באזור. “ההכנסות מאזור התעסוקה המשותף אמורות להתחיל מהשנה השישית עם סך של שבעה מיליון שקל לשנה. עכשיו, לבוא ולזרוק הכל ולהתחיל מחדש – זה אומר שהקמת האזור תיקח עוד עשר שנים. אין בזה שום היגיון. גם משרד הפנים וגם רשות מקרקעי ישראל הבינו את הצורך בתוכנית משותפת, ואפילו עברו שנים של עבודה כדי להגיע להסכמות”.
היא הביעה גם כעס על חוסר התגובה של הרשויות, למרות שהפרוטוקול והסרטונים הועברו לידיהן. “לא מקבלים תשובות, גם כשמדובר באיומים חמורים לכאורה מצד רשות מקרקעי ישראל. אם ראש המועצה טוען שהרשות מאיימת עליו כי לא מתקדם הפיתוח, מי נפגע? התושבים. זו סחיטה באיומים במובן המילולי. הם שותקים, ואנחנו צריכים לשלם את המחיר. זה מזעזע”.
ד"ר זר גוטמן הדגישה את החשיבות בהמשך התוכנית המקורית, שגם למשרד הפנים יש בה עניין. “התוכנית קיימת שנים, נכתבה ופורסמה על ידי ועדה במשך ארבע שנים ועכשיו הולכים לזרוק הכל לפח. זה איוולת גמורה מבחינת התושבים. גם אם ראש המועצה חושב שהוא פותר את הבעיה לטובת זיכרון יעקב בלבד, הוא בעצם מעכב את כל האזור ואת המטרות הכלכליות שהושגו אחרי עבודה ארוכת שנים”.
היא קוראת לפעולה מיידית של הרשויות: “לא נרפה בשם התושבים. משרד הפנים ורשות מקרקעי ישראל צריכים לענות ולהיות מעורבים. מדובר בהפסד כספי חמור, שבעה מיליון שקל בשנה, שלא לדבר על פיתוח תחנת הרכבת ותשתיות נוספות. אי-התייחסות כזו מזעזעת, וזו קריאה לכל הגורמים המעורבים, תתעוררו לפני שיהיה מאוחר מדי”.
