כתבנו מיכאל פרוסמושקין דיווח היום (רביעי) בתוכנית "יומן תשעים" בהגשת יוסי הדר כי בית המשפט המחוזי מרכז קיבל עתירה שהוגשה נגד מועצת עמק חפר, והורה על הריסת חלקים מגדר ביטחון שהוקמה בין היישובים בארותיים ועולש. בפסק הדין נמתחה ביקורת חריפה על הליך ההקמה, שנעשה לדבריו ללא הליך תכנוני סדור, תוך חריגה מהוראות הפטור מהיתר בנייה. עוד נקבע כי נפלו פגמים מהותיים בהליך, בהם היעדר שיתוף ציבור, פגיעה בזכות הטיעון ושיקולים סביבתיים שלא קיבלו משקל מספק. השופט הורה לבטל את אישור מהנדס המועצה לחלק מהגדר, לחייב הסדרת היתר תוך שנה בחלק מהתוואי, ובמקטעים אחרים – להפסיק את העבודות ואף להסיר חלקים שכבר הוקמו, לצד חיוב המועצה בהוצאות משפט.
במרכז המחלוקת עומד ניר שפי, מי שהוביל את העתירה מטעם התושבים, שטוען כי מלכתחילה לא בוצעה בחינה מקצועית מספקת לשאלה האם הגדר היא הפתרון הנכון לאיומים הביטחוניים. לדבריו, לא הוצגה עבודת מטה מסודרת שתבחן תרחישי ייחוס או חלופות אפשריות, וגם התקציב שהועבר מהמדינה לא ייעד במפורש הקמת גדר. שפי ציין בריאיון לתוכנית כי הדרישה המרכזית של העותרים הייתה שקיפות ובחינה מקצועית אמיתית של היעילות: "האם 13 מיליון שקלים שאתה רוצה להשקיע – באמת נותן מענה לתרחיש הזה?".
לטענתו, הבעיה אינה בעצם הצורך הביטחוני, אלא בדרך קבלת ההחלטות ובשלילת האפשרות לבחון חלופות. "אנחנו לא מתנגדים, כמובן, לפתרון שישפר את איכות החיים ואת הביטחון האישי", הבהיר. עם זאת, הוא הוסיף כי המועצה בחרה לפעול באופן חד־צדדי ובמסלול מואץ תוך עקיפת הליכים תכנוניים. בהמשך הוא תקף גם את עצם הבחירה בגדר כפתרון מרכזי: "גדר איננה הפתרון. היא קרסה ותקרוס". לדבריו, קיימות חלופות טכנולוגיות ואחרות שיכולות לתת מענה טוב יותר לאיומים, מבלי לגרום לפגיעה סביבתית רחבת היקף.
מנגד, במועצה המקומית עמק חפר הודיעו כי הם דוחים את קביעות בית המשפט ומתכוונים לערער לבית המשפט העליון. לטענת המועצה, הקמת הגדר בוצעה בעקבות אירועי טבח ה-7 באוקטובר ובהתאם להנחיות המדינה, תוך הסתמכות על גורמי מקצוע וחוות דעת שונות. עוד נמסר כי הגדר נועדה לתת מענה ביטחוני חיוני ליישובי קו התפר, וכי ביטול חלקים ממנה עלול, לטענתם, לפגוע במעטפת ההגנה של התושבים.
