הוויכוח סביב מינוי רב עיר ראשון לחריש עולה מדרגה והופך לזירה פוליטית־ציבורית טעונה. העיר הצעירה, שבה שיעור גבוה של תושבים דתיים, חרדים ומסורתיים, ניצבת לראשונה בפני הליך בחירת רב עיר – מינוי בעל משמעות ארוכת טווח, עד גיל 70. אלא שבשלב זה, ההליך טרם הבשיל לתאריך רשמי או לרשימת מועמדים, והפערים בין הקואליציה לאופוזיציה הולכים ומעמיקים.
חברת המועצה שני גרינברג, לשעבר ממלאת מקום ראש העיר וכיום באופוזיציה, הודיעה כי בכוונתה להגיש עתירה דחופה לבית המשפט במטרה לעצור את המינוי. לדבריה, מדובר בהליך “כפוי מלמעלה”, שאינו משקף את רצון תושבי חריש ואינו מתנהל בשקיפות.
“זה לא עניין מגזרי”, אמרה גרינברג. “יש התנגדות רחבה בעיר – חילונים, מסורתיים, דתיים וגם מהציבור החרדי. מדובר במינוי לכל החיים, שמקודם על ידי ממלא מקום זמני שלא נבחר ישירות על ידי הציבור, ובשיתוף אינטרסים עם גורמים מלמעלה. אין לכך מנדט ציבורי”.
גרינברג טוענת כי תקנות מ־2024 לבחירת רב עיר פוגעות בעצמאות הרשות המקומית ומעבירות כוח משמעותי לשר לשירותי דת. לדבריה, השר כבר מינה 11 נציגים מטעמו לוועדה הבוחרת, לעומת חמישה נציגים בלבד שימונו על ידי העירייה – יחס שלטענתה יוצר חוסר איזון חריף. “כבר ברור לאן המינוי הזה הולך”, אמרה, “והדמות שמתגבשת אינה מייצגת את כלל הקהילות בעיר ואינה מאחדת”.
עוד הוסיפה כי בעבר הצליחה המועצה לעכב את המינוי במשך שנים, וכי הלחץ המחודש לקדמו כעת מעורר שאלות קשות. “זה באמת הדבר הכי דחוף למדינת ישראל? למנות רב עיר לכל החיים בעיר שנמצאת בתקופת מעבר ניהולי?”, תהתה.
מן העבר השני, בקואליציה דוחים את הטענות. חברת מועצת העיר רויטל גונן הבהירה כי הסמכות למינוי רב עיר מצויה בידי שר הדתות, וכי ההליך החל עוד בתקופה שבה גרינברג עצמה כיהנה בקואליציה. “הכול מתנהל לפי הספר”, אמרה. “אין כרגע מועמדים, ואין שום החלטה על זהות הרב. הטענות על ‘מחטף’ או מועמד חרדי כזה או אחר אינן מבוססות”.
לדבריה, הרכב הוועדה לבחירת רב עיר בחריש דומה לזה הקיים בכל רשות מקומית: 11 נציגי שר הדתות, 15 חברי מועצה, נציג מנכ”ל המשרד וחמישה נציגי ציבור שממנה המועצה. גונן ציינה כי הציעה מתווה מאוזן, הכולל הצבעה ללא משמעת קואליציונית, כדי לאפשר בחירה חופשית של מועמדים מוסכמים.
“אנחנו עדיין בשלב הרכבת הוועדה”, הדגישה. “אין תאריך לבחירות ואין מועמד. זה הזמן לשיתוף פעולה, לא להפחדת הציבור”. גונן אף קראה לגרינברג להצטרף למתווה המוצע, על מנת להשפיע על זהות חמשת נציגי הציבור וליצור איזון אמיתי בתהליך.
בינתיים, המחלוקת רק הולכת ומחריפה. בעוד האופוזיציה מדברת על הליך לא לגיטימי ומאיימת בצעדים משפטיים, הקואליציה מבקשת לקדם את המנגנון הפורמלי ולהרגיע את הרוחות. השאלה מי יהיה הרב הראשון של חריש – ומי יקבע זאת – נותרת פתוחה, וצפויה להמשיך לעמוד במוקד הדיון הציבורי בעיר בתקופה הקרובה.
