ח״כ שרון ניר (ישראל ביתנו), תת־אלוף במילואים, מתייחסת בראיון ל "יומן 90" לשורה של סוגיות פוליטיות וביטחוניות בוערות, מהאפשרות לחנינה לראש הממשלה בנימין נתניהו ועד המאבק על חוק הגיוס והרפורמות במערכת הביטחון.
בראשית דבריה מציינת ניר את יום ההוקרה לפצועי צה"ל, ומדגישה כי “זה ההישג המרכזי שצריך להיות במרכז השיח”. לדבריה, “20 אלף פצועים הצטרפו במלחמה האחרונה למעגל הפצועים, והשיקום שלהם הוא תהליך ארוך הכולל לא רק טיפול רפואי, אלא גם חזרה למעגל החיים, תעסוקה ולימודים”. היא מזכירה כי קידמה חוק להכפלת תקצוב ארגון נכי צה״ל ובתי הלוחם, “אני שמחה שבנושא הזה קואליציה ואופוזיציה היו מאוחדים”.
על הנושא הטעון של חנינה לנתניהו היא אומרת: “קראתי את המכתב ולא ראיתי בו בקשה לחנינה, אלא בקשה לביטול כתב האישום”. ניר מבהירה כי מבחינתה חנינה מחייבת “לקיחת אחריות ופרישה מהחיים הפוליטיים”. לדבריה, “זה לא הופיע במכתב, וחבל שכך”. על תפקיד הנשיא הרצוג היא אומרת: “המלאכה שלו מרובה. עסקת טיעון יכולה להוביל לדיון על חנינה, אבל עם פרישה מהחיים הפוליטיים”.
בהמשך היא מתייחסת לקווי היסוד שמפרסמת מפלגתה, ובמרכזם חוק גיוס אחד לכולם: “לא ייתכן שעכשיו מעלים חוק השתמטות שהוא כתב כניעה מוסרית. הוא לא יגייס אפילו לוחם חרדי אחד”. ניר מביאה את הערכת צה״ל לפיה חסרים 12 אלף לוחמים ותומכי לחימה: “המשמעות של החוק הזה היא שמשרתי המילואים ימשיכו לשאת בעומס בלתי אפשרי. זה סכנה ממשית לקיומנו”.
היא מתעקשת כי ההשתתפות בנטל היא חובה לאומית משותפת: “15% מהאוכלוסייה חרדים ו־21% ערבים, חלקים שלמים לא נוטלים חלק בהגנה על המדינה. אין למדינה יכולת לשרוד כך”. לדבריה, כל אזרח יתייצב לבקו״ם וייבחר במסלול צבאי או אזרחי, “יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ’רקסים, כולם צריכים להתגייס”.
כשנשאלת האם הקו הזה גורר החרמת שותפים עתידיים לקואליציה כמו החרדים או נתניהו, היא מתקנת: “אנחנו לא מחרימים אף אחד. יש לנו עקרונות. מי שיתמוך בחוק גיוס אחד לכולם ובוועדת חקירה ממלכתית למחדל 7 באוקטובר — נוכל לשבת איתו”. עם זאת, היא קובעת נחרצות: “מי שנושא באחריות לטבח 7 באוקטובר, ראש ממשלת ה־7 באוקטובר חייב לסיים את חייו הפוליטיים. עם נתניהו לא נשב”.
לגבי החרדים היא אומרת: “מי שלא יסכים לחוק גיוס לכולם לא יוכל להיות בקואליציה הבאה. המדינה זקוקה לממשלה ציונית מקצה לקצה שמתגברת על הפערים ומאפשרת שיקום וריפוי”. ניר מציינת את אתגרי הביטחון העצומים: “הזירות מצפון ועד עזה לא הסתיימו. עוד עשור שלם של איומים. חובתנו לגייס את כולם כדי לעמוד בחובות המדינה”.
על הביקורת בדבר השתלטות הממשלה על מוסדות שלטון ועצמאות גופים ביטחוניים, היא טוענת: “הממשלה פועלת אך ורק ממניעים פוליטיים גם אחרי טבח 7 באוקטובר”. כדוגמה היא מזכירה את עימותו של שר הביטחון עם הרמטכ״ל: “יש רמטכ״ל שמנסה לשקם את הצבא, ובמקום לתמוך בו מתנגחים בו פוליטית ופוגעים בצה״ל”.
עם זאת, על מינוי ראש המוסד החדש היא מציגה עמדה אחרת: “אני מכירה ומעריכה את רומן נורמן. הצלחתו היא הצלחתנו”.
ניר אומרת כי ישראל נמצאת ברגע גורלי: “הדבר הכי חשוב עכשיו הוא צורכי הביטחון. צריך יציבות, אחריות ושיקום המדינה, לא פוליטיקה
