מחדל מסכן חיים: ילד בן 4 על הרצף האוטיסטי, אשר סובל ממצב חמור של התקפי אפילפסיה תדירים ומסכני חיים, נאלץ להתנייד בדירה שלא תואמת לצרכיו, וזאת למרות המלצת הרופאים ומשרד הבריאות. המשפחה, מנתניה, פנתה מספר פעמים לגורמים שונים, כאשר מי שמערים את הקשיים ומסרב לספק דירה נגישה הוא משרד השיכון.
האם ניראל, תושבת נתניה, סיפרה לרדיו 90 כי לפני שנה וחצי קיבלה דירה מעמידר שלא תאמה את הצרכים הנגישים של הילד אשר מתנייד על כיסא גלגלים. "ששאלתי איך הילד יעלה? אמרו: 'שיזחל'". לדבריה, בהמשך קיבלה אומנם דירה עם מעלית, אך לא דירת קרקע כאשר הבית עצמו גם כן אינו מונגש להתניידות על כיסא גלגלים.
"אני שיפצתי את המקלחת. שאר הבית לא מונגש. הפרוזדור צר, עמידר אמרו: 'תביאי חוות דעת של מרפאה בעיסוק שתיתן המלצות'", סיפרה והוסיפה כי הרופאה שהגיעה לבחון את הבית אישרה כי הפרוזדור לא והחדרים מספיק רחבים. "פנינו למשרד השיכון עם ההמלצות הרפואיות וההמלצה של המרפאה בעיסוק. שלחנו למשרד השיכון", ציינה והדגיש כי למרות ההמלצות הרפואיות שמדגישות כי הילד זקוק לדירת קרקע – במשרד השיכון מאפשרים דירה עם מעלית בלבד.
ניראל סיפרה כי הילד לפעמים מפרכס במעלית, ולעמים המעלית נתקעת ולכוחות הרפואה לוקח זמן רב לעלות לבית ולהעניק לילד טיפול רפואי – מה שמעמיד את בן ה-4 בסכנת חיים ממשית: "12 דקות לקח להגיע לקומה שלנו. בזמן הזה הבן פרכס". היא סיפרה כי עד גיל שנה ושמונה חודשים, בנה היה כל הזמן באשפוזים בעקבות הפרכוסים. לדבריה, הרופא אמר כי ראה הרבה מקרים של אפילפסיה אך זהו מקרה נדיר. עוד ציינה כי יש לבנה קוצב לב וכי הוא מקבל תרופות מאוד חזקות של אנשים מעל גיל 40.
כמו כן, הוסיפה: "המעלית פה היא מעלית בשבת. קורה כל שבוע שהוא מפרכס במעלית. נתקענו יום אחד במעלית ואין עזרה", סיפרה בכאב, "אני יורדת עם הילד 5 קומות. 20-24 קילו. זה לא 4-5 קילו שאני יכולה להרים אותו. הילד ממשיך לגדול, אבל הרמה התפקודית לא משתפרת". לילד יש 40 אחוז נכות. כשפנתה למשרד השיכון עם ההמלצות הרפואיות – אמרו לה כי כיוון שאינו עונה על ההגדרה של נכות מלאה – לא יכול לקבל דירת נר, דירה שמשרד הבינוי והשיכון רוכש עבור זכאי דיור ציבורי במצב רפואי קשה, כאשר אין במלאי הדירות הממשלתי נכס מונגש ומותאם באזור מגוריהם. לאחר הרכישה, הדירה מושכרת לדייר בשכירות ציבורית.
היא הדגישה כי הרופאים ומשרד הבריאות הכירו בכך שמדובר במקרה חריג, הילד אומנם יכול ללכת מספר צעדים בתוך הבית אך הוא מתנייד עם כיסא גלגלים ומחולל חמצן, ובעקבות הפרכוסים המתמידים הוא זקוק לבית קרקע. למרות ההמלצות הרפואיות מהנוירולוג ומהמרפאה בעיסוק – הפתרון של משרד השיכון הוא להעביר אותם לבית חלופי, כאשר הם במקום החמישי ברשימת ההמתנה (כאשר בזמן הזה הילד ממשיך לפרכס ולהיות במצב מסכן חיים). היא ציינה כי גם אם יעבירו אותם דירה – זה לא ישנה אם הדירה היא לא דירת קרקע, ומעלית אינה פתרון במצב שכזה: "זה לא יעזור אם תעבירו לבניין אחר. מה מחכים שיקרה לבן שלי?".
עוד ציינה כי בפנייתה למשרד השיכון, נאמר לה "אם תסרבו לדיור אחר עם מעלית – תצאו מהרשימה". ניראל הדגישה את חוסר המענה וכי דירה עם מעלית לא מהווה פתרון לבעיה. כמו כן, ציינה כי היא תושבת נתניה ומלבד בנה בן ה-4 יש לה שתי בנות על הרצף האוטיסטי גם כן, המשויכות למסגרות לחינוך מיוחד בעיר, וכי היא מחפשת דירת קרקע בנתניה.
ממשרד השיכון נמסר בתגובה לכתבה: "בקשת המשפחה להחלפת דירה אושרה לאחר שנבחנה בוועדה המקצועית. המשפחה ממתינה בתור להחלפת דירה, וכאשר יגיע תורה תוצע לה דירה בהתאם לזכאות שאושרה ולמלאי הדירות הזמין במועד השיבוץ. בנוסף, הוצע למשפחה פתרון ביניים הכולל מעבר לשכירות בשוק הפרטי וקבלת סיוע בשכר דירה, תוך שמירה על מקומה בתור להחלפת דירה".
