אירוע אלימות חריג בחטיבת זאב בהרצליה, שבמהלכו הותקפה מורה ונשמעו איומים מצד הורה, הוביל להשבתת הלימודים בחטיבה למשך כשעתיים ולהתערבות ישירה של ראש העיר, יריב פישר. האירוע התרחש ביום ראשון, כאשר תלמידה תקפה את מחנכת הכיתה, ובהמשך הזעיקה את אביה לבית הספר. האב, שלא הורשה להיכנס לשטח המוסד, קילל, איים על המורה ואף ניסה לטפס על גדר בית הספר. למקום הוזעקו מאבטחים וקצין הביטחון העירוני, והתקרית התרחשה לעיני תלמידים רבים בחצר.
בעקבות האירוע החליטו בעירייה לדחות את פתיחת יום הלימודים ביום המחרת לשעה 10:00, כדי לאפשר כינוס חירום של צוותי ההוראה ושיח על ההתמודדות עם האלימות. ראש העיר פישר הגיע בעצמו לחטיבה ונפגש עם המורים. “בעיניי זו מנהיגות”, אמר בריאיון, “כשיש אירוע אלימות בבית ספר וראש עיר עוצר את היום כדי לדבר על זה ולא מגלגל את זה למטה – זה הדבר הנכון לעשות. זו חטיבה מאוד חשובה, חטיבה טובה מאוד, אבל האירוע הזה מקרין על כל סגל החינוך שלנו. זה אירוע שלא צריך להתקיים, ואסור לתת לו יד במדינה שלנו”.
פישר התייחס לתחושת חוסר האונים של אנשי החינוך מול גילויי האלימות. “המורים מדברים מתסכול. הם חווים אלימות מילולית, גם בהודעות וואטסאפ מהורים. יש הורים שלא מבינים את תפקיד המורה ועד כמה הוא חשוב. כשמורה אומר משהו – לא תוקפים אותו, לא בוואטסאפ, לא מילולית ובטח שלא פיזית”. לדבריו, מדובר בתופעה רחבה שאינה ייחודית להרצליה. “זה קיים בכל עיר. ראינו את זה גם ברעננה. צריכים לתת הרבה יותר כלים למורים, אבל גם באמירה ובדרך. צריך לשמור על המורים ולהגן עליהם”.
ראש העיר קישר את העלייה במקרי האלימות והמצוקה הנפשית גם להשפעות הקורונה והמלחמה. “כולנו עברנו תהליכים נפשיים לא פשוטים, וזה מקרין על החברה הישראלית כולה – בכביש, בבית, וגם בבתי הספר”. הוא הזכיר גם מקרה טראגי של התאבדות תלמיד באזור השרון וטען כי מערכת החינוך מתמודדת עם עומס רגשי חריג. “זה אירוע נפשי לא פשוט. אנחנו רואים חרמות, אלימות, דיבור פוגעני, טיקטוקים של השפלות. זה קיים בכל מערכת החינוך בישראל, וצריך לטפל בזה חזק”.
לדבריו, הרצליה משקיעה משאבים רבים בתחום המוגנות. “המילה הראשונה שמדברים עליה היום היא מוגנות – גם של התלמידים וגם של הצוותים. הוספנו רכזי מוגנות, יועצים, שינשינים בתוך בתי הספר, והבנה שציונים זה לא הכול”. פישר ציין כי כ־43 אחוז מתקציב העירייה מופנים לחינוך – כ־513 מיליון שקלים. “זה תקציב עצום, אבל זה לא רק כסף. זה להביא את האנשים הכי טובים לחינוך. המבנים והסביבה הלימודית הם מהמתקדמים בארץ, אבל בסוף צריך גם מורים, ובשכר הנוכחי קשה להם לגור בעיר”.
בהקשר זה הציג פישר יוזמה לדיור בר־השגה שתאפשר גם למורים לגור בהרצליה. “מורה לא יכול להרשות לעצמו לשכור דירה בעיר. אנחנו רוצים לאפשר דיור מוזל למורים ולעובדות סוציאליות, כדי להביא את המורים הכי טובים. זה לא המצאת הגלגל, זה מודל שקיים בתל אביב ובערים בעולם”.
פישר התייחס גם להסכם הגג שנחתם עם המדינה, שלדבריו שם דגש על שיקום התשתיות הוותיקות לפני הרחבת הבנייה. “אמרנו – קודם תשתיות ואז יחידות דיור. חמישה וחצי מיליארד שקלים ייכנסו לטיפול בתשתיות. כבישים, מחלפים, שבילי אופניים, תחבורה ציבורית. העיר תקועה, ואנחנו פותחים אותה”. הוא ציין פרויקטים של שבילי אופניים בהיקף של מאות מיליוני שקלים ומערך שאטלים עירוניים. “המטרה היא שאנשים יזדקקו פחות לרכב הפרטי, שיחיו, יעבדו וילמדו בסביבת המגורים”.
גם נושא הניקיון העירוני עלה בשיחה. פישר הודה כי למרות שהעיר נחשבת נקייה, הוא “לא מרוצה”. לדבריו, המחסור בעובדים לאחר הפסקת כניסת פועלים פלסטינים יצר קושי משמעותי. “אין עובדים. לכן אנחנו נכנסים לפתרונות של עובדים זרים ורכבי ניקוי קטנים שיחליפו עבודה ידנית ויאפשרו לנו לשפר את המצב”.
בנוגע לאצטדיון העירוני, פישר לא הסתיר את האתגר. “כשנכנסתי לאצטדיון בפעם הראשונה – חלחלה. השקענו המון כסף, הבאנו מנהל מקצועי, וכבר מאפשרים לקבוצות לשחק שם”. הוא הביע תקווה שניתן יהיה להתאים את האצטדיון לסטנדרטים הנדרשים מבלי להקים מתקן חדש לחלוטין. “אני לא רוצה להגיע למצב שבונים חדש ב־300 או 400 מיליון שקל. אני רוצה לעבוד יחד עם ההתאחדות כדי להגמיש כמה שיותר ולאפשר לכדורגל בהרצליה לפרוח”.
לקראת סיום התייחס פישר למרכז העיר ולרחוב סוקולוב. “אין פתרונות קסם. זו עבודה קשה, שלב אחרי שלב. כבר רואים עסקים חדשים, חיי לילה, בתי קפה וברים. אנחנו נוגעים בכל נקודה בצורה מקצועית, כדי להחזיר למרכז העיר את החיים”.
ראש העיר מדגיש כי ההתמודדות עם אלימות במערכת החינוך היא בראש סדר העדיפויות. “הרצליה היא עיר של חינוך וספורט, אבל בלי שמירה על המורים ועל הילדים – שום דבר לא יעבוד. זה חד וחלק”.
