פרופ' יניב רוזנאי, פרופסור למשפטים באוניברסיטת רייכמן, התייחס היום (רביעי) בתוכנית "יומן תשעים" בהגשת יוסי הדר להחלטתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, בנוגע לאיסור העברת מידע בזמן אמת מהקלפיות למפלגות. לדבריו, ההחלטה אינה מונעת ממפלגות להמריץ מצביעים להגיע לקלפיות, אלא אוסרת על בעלי תפקידים בקלפי להעביר לגורמים חיצוניים מידע על זהות האזרחים שכבר הצביעו, כחלק מההגנה על פרטיות הבוחר.
רוזנאי הדגיש כי בניגוד לטענות שנשמעו, סולברג לא שינה את כללי המשחק אלא קבע מהו הדין הקיים. "למעשה, השופט סולברג אומר שהפרקטיקה שהייתה נהוגה בבחירות הקודמות פשוט הייתה לא חוקית, פרקטיקה לא חוקית", הבהיר. לדבריו, העתירה בנושא הוגשה כבר לפני חודשים, ולכן כלל הגורמים הפוליטיים ידעו כי ייתכן שתתקבל החלטה שתשפיע על אופן ניהול יום הבחירות.
אכיפת ההחלטה של סולברג ואמון הציבור בוועדת הבחירות
הוא הסביר כי האתגר המרכזי כעת הוא אכיפת ההחלטה בפועל. "זו החלטה חשובה ונכונה, אבל הכי חשוב זה שימצאו אמצעי אכיפה ויקבעו כללים", טען, והזהיר כי ללא מנגנוני אכיפה עלול להיווצר מצב שבו "הצד שישמור על החוק הוא ייפגע, והצד שיצפצף על ההחלטה הוא ירוויח". הוא הוסיף כי ההחלטה מגינה לא רק על חשאיות ההצבעה עצמה, אלא גם על עצם המידע האם אדם הגיע להצביע.
בהמשך הריאיון התייחס רוזנאי גם לאתגרים הרחבים שמלווים את מערכת הבחירות, ובהם עומס חריג על ועדת הבחירות והחשש מפגיעה באמון הציבור. רוזנאי הדגיש כי האחריות להבטחת הליך בחירות תקין מוטלת על ועדת הבחירות, גורמי האכיפה, התקשורת והחברה האזרחית כאחד. בעניין זה, הדגיש המשפטן כי יש להימנע מערעור הלגיטימציה של ועדת הבחירות, והזהיר כי פגיעה באמון הציבור בגוף האמון על ניהול הבחירות עלולה לערער את אמון הציבור בתהליך הדמוקרטי כולו.
