לאחר שבשנה שעברה זכתה רעננה לכותרת ״הקפיצה הגדולה״, השנה מציגה העיר תמונה מורכבת יותר, עם צעדים חיוביים לצד החלטות שמעוררות ביקורת. מצד אחד, העירייה שיפרה את מידת האחריות שהיא נוטלת בכל הנוגע לכניסת עמותות חיצוניות למערכת החינוך, והגבירה את יידוע ההורים בנוגע לגורמים הפוגשים את ילדיהם בבתי הספר. בנוסף, נרשמה עמידה ברורה לצד הקהילה הרפורמית בעיר, שספגה השנה מקרי אלימות קשים, צעד שזכה להערכה.
מן העבר השני, נרשמו גם מהלכים שפגעו בניקוד העירוני, ובראשם סבסוד של 20% לכניסה לרחצה בשעות ההפרדה המגדרית בקריית הספורט העירונית, וכן קיום אירועים בהפרדה מגדרית. שילוב המהלכים הללו הוביל לכך שבסיכומו של דבר רעננה מסיימת את השנה עם ציון זהה לזה שקיבלה בשנה שעברה, ומצטרפת לשכנתה כפר סבא, שגם היא לא הצליחה להתקדם השנה במדד.
זו השנה השמינית שבה עמותת "ישראל חופשית" מפרסמת את מדד החופש העירוני, והשנה השנייה בקדנציה המוניציפלית הנוכחית. המדד נועד להציג לתושבות ולתושבים תמונת מצב מהימנה של עירם בהשוואה לשנים קודמות, להבטחות שניתנו בבחירות, לערים שכנות ולמגמות הארציות.
השנה הורחב המדד ל־40 ערים, כאשר לראשונה נבדקו גם קריית ביאליק, קריית מוצקין, נתיבות, כרמיאל ופרדס חנה–כרכור, המועצה המקומית הראשונה שנכללה במדד.
על פי הנתונים הארציים, נרשמת מגמה מדאיגה: הממוצע הכללי במדד ירד מ־44.5 נקודות בשנה שעברה ל־43.6 נקודות השנה. עם זאת, נרשמת יציבות יחסית בקטגוריית השירותים לקהילה הגאה, ששומרת על ממוצע גבוה, וכן שיפור בתחום הפלורליזם הדתי – עם עלייה של כ־10% בממוצע הארצי. זאת, בין היתר, בעקבות הגברת התמיכה של רשויות מקומיות בקהילות יהודיות לא ־ אורתודוקסיות, ציון אירועי נובי גוד והרחבת הנגישות לקבורה אזרחית באמצעות בתי העלמין האזוריים.
מנגד, מצביעים עורכי המדד על ירידה במידת האחריות שמגלות רשויות מקומיות כלפי תחום החינוך, לרבות פיקוח על תכני עמותות דת בבתי הספר, וכן על עלייה בהיקף הסבסוד הציבורי של רחצה בהפרדה מגדרית.
עוד עולה מהנתונים כי הפערים בין הערים הליברליות לשמרניות הולכים ומתרחבים. הערים הליברליות נעשות ליברליות יותר, בעוד הערים השמרניות מתחזקות בכיוון ההפוך. לשם השוואה, בשנת 2024 הפרידו 64 נקודות בין העיר המדורגת ראשונה לאחרונה, ואילו השנה הפער עומד על 81 נקודות בין הוד השרון לנתיבות.
עוד נרשם כי קצב ההקצנה בערים השמרניות מהיר יותר.
הציון המרבי במדד החופש העירוני הוא 100 נקודות, והוא נקבע על בסיס שקלול של 11 קטגוריות, שמשקלן נקבע לפי סקר עמדות שבוצע בקרב תושבים באמצעות מכון אגם והאוניברסיטה העברית. השנה כמעט ולא בוצעו שינויים מתודולוגיים, מה שמאפשר השוואה מדויקת לשנה הקודמת וזיהוי מגמות.
הקטגוריות המרכזיות במדד כוללות, בין היתר: תחבורה ציבורית בשבת, מסחר בשבת, חלופות לקבורה אזרחית, כניסת עמותות דת למערכת החינוך, סבסוד רחצה בהפרדה מגדרית, הרכב המועצה הדתית, נישואים אזרחיים, היחס לקהילה הגאה, פלורליזם דתי, תקציבי דת ונוהל אירועים בהפרדה מגדרית.
השנה הוסיפה עמותת "ישראל חופשית" רכיב תחקירי לקטגוריית האירועים בהפרדה מגדרית, אשר התבססה בעבר על הצהרות הרשויות בלבד. במהלך השנה בוצע מעקב אחר אירועים עירוניים, וכאשר נמצא פער בין הצהרת העירייה לבין המתרחש בפועל – עודכן הניקוד בהתאם. מטרת המהלך, כך נמסר, היא להציג תמונה מהימנה ומדויקת יותר של תופעה הנמצאת במגמת התרחבות.
