מדד מדאיג ליציבותה העתידית של מדינת ישראל: בעקבות פרסום נתוני המבחנים האחרונים של תלמידי ישראל, המציגים הישגים נמוכים ביותר במדעים ובאנגלית, התארח פרופ' דן בן דוד, מנכ"ל מוסד שורש למחקר כלכלי וחברתי ופרופסור למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, בתוכנית "יומן תשעים" בהגשת יוסי הדר, ומתח ביקורת חריפה על מתודולוגיית המדידה של משרד החינוך. הוא הזהיר כי ללא "חריש עמוק" בעדיפויות הלאומיות, ישראל עלולה לאבד את חוסנה הכלכלי והביטחוני.
פרופ' בן דוד הצביע על כשל מתודי חמור בדוחות הרשמיים, המונע פיתוח של כלי מדידה והשוואה לאורך זמן. לדבריו, מחברי הדוח האחרון באנגלית ציינו במפורש כי לא ניתן להשוות את הנתונים לעבר. "אי אפשר לדעת, למשל, אם הרמה הולכת ומשתפרת, אם היא יורדת", הסביר בן דוד והוסיף כי הבעיה קיימת גם במבחני הבגרות שאינם מכוילים: "הרי המושג הזה של לתת מבחנים שהם מכוילים על פני זמן, זה קריטי בשביל מערכת למדוד את עצמה", הבהיר.
לדבריו, הניגוד למבחנים המקומיים, המבחנים הבינלאומיים (כמו פיזה וטימס) דווקא מאפשרים השוואה, והתמונה העולה מהם קשה: בעשרים השנים האחרונות, ישראל ניצבת בתחתית העולם המפותח במתמטיקה, מדע וקריאה. פרופ' בן דוד הדגיש כי לא ניתן לייחס את הכישלון רק למגזר החרדי: "אם אתה מסתכל, למשל, אותה השוואה של 20 השנים האחרונות רק על הזרם הממלכתי, שהם הכוכבים כביכול בישראל, הם מתחת ל-57% ממדינות ה-OECD".
הפער הכלכלי: 3% מחזיקים את המשק
ההשלכות של רמת החינוך הנמוכה ניכרות כבר כעת במבנה המשק הישראלי, המפוצל למעשה לשתי כלכלות נפרדות. פרופ' בן דוד הציג נתונים מדאיגים על אודות האוכלוסייה המצומצמת המובילה את המדינה בזירה הבינלאומית. "כל הרופאים בישראל, רופאות ורופאים וכל הסגל הבכיר באוניברסיטאות, החבר'ה ששומרים אותנו בחזית הידע העולמית, במערכת בריאות עולמית, וגם בכל זאת הכלכלה, המשק נמצא בכל זאת ברמה גבוהה בממוצע, הם פחות מ-300,000 בני אדם", טען בן דוד, "כלומר, אנחנו מדינה של עשרה מיליון, אבל מי שבעצם שומר אותנו בעולם המפותח, אלה מספרים שהם מאוד מאוד נמוכים".
המשמעות, כפי שציין המראיין יוסי הדר, היא שרק כ-3% מהאוכלוסייה סוחבים על גבם מדינה שלמה. פרופ' בן דוד הזהיר כי "כשאנחנו נראה את זה, זה יהיה מאוחר מדי", והבהיר כי כמחצית מילדי כיתה א' כיום, המגיעים מהמגזר הערבי, המגזר החרדי ומהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית – מקבלים השכלה של עולם שלישי. אוכלוסיות אלו גדלות בקצב המהיר ביותר, ובעתיד הן לא יוכלו להחזיק משק, מערכת בריאות או צבא של עולם ראשון. "הדבר שהחזיק אותנו בשנתיים האחרונות בעיקר, זה טכנולוגיה. מי יחזיק את זה? מי יעשה את זה בכלל בעוד 20-30 שנה?", תהה הפרופסור.
התוכנית לארגון מחדש: ארבעה צעדים הכרחיים
כדי למנוע את התדרדרות המדינה, הציע פרופ' בן דוד תוכנית חירום לאומית המבוססת על ארבעה צעדים מרכזיים, שנועדו לגשר על פני המחלוקות בחברה הישראלית.
- מערכת חינוך אחת וליבת חובה: סגירת הפיצול הקיים ושדרוג תוכנית הליבה באופן משמעותי לכולם. "לא לממן, לא לתת אגורה לבית ספר שלא מלמד את זה", הדגיש.
- הסטת תקציבים ממלכתית: ניצול המשבר הכלכלי והצורך בשיקום המדינה כדי להפנות כספים אך ורק לפרויקטים לאומיים כמו בריאות וחינוך, ולא לסקטורים ספציפיים.
- שינוי שיטת הממשל: יצירת איזונים ובלמים חדשים במערכת הפוליטית כדי להחזיר את השליטה לידי הרוב הנורמטיבי ולמנוע מקבוצות קיצון לנהל את המדינה.
- כינון חוקה: עיגון הרפורמות הללו בסלע כדי להבטיח את יציבותן לטווח ארוך של עשרות שנים קדימה.
לסיקור נרחב של הבעיה, הפנה פרופ' בן דוד את הזרקור גם לאיכות כוח האדם בהוראה, וציין כי במבחני ה-PIAAC הבינלאומיים למבוגרים, רמת האוריינות והמתמטיקה של המורים בישראל היא מהנמוכות בעולם המפותח, עקב תנאי קבלה נמוכים במכללות לחינוך. "זה מאוד מדאיג אותי מה יהיה פה לילדים ולנכדים שלנו", הוסיף פרופ' בן דוד והדגיש כי מערכת הבחירות הקרובה תהיה ככל הנראה החשובה ביותר בהיסטוריה של המדינה.
