העיסוק באיראן חזר בימים האחרונים למרכז סדר היום הביטחוני, על רקע הערכות מחודשות בנוגע לכוונות טהרן והאפשרות להסלמה נוספת באזור. בני סבטי, חוקר ישראלי ופרשן לענייני איראן, בדבריו לתוכנית "היומן 90" מבקש להרגיע מפני פאניקה מיידית, אך מדגיש כי האיום רחוק מלהיעלם וכי ישראל חייבת להמשיך ולעקוב בדריכות אחר ההתפתחויות.
לדבריו, מאז שהמלחמה הופסקה במפתיע, המשטר האיראני עוסק בעיקר בשאלה האם העימות יחודש. "איראן שואלת את עצמה אם המלחמה תחזור, או שהיא צריכה להיות מוכנה ליום פקודה ולהתחמש מחדש", הוא מסביר. "יש אפילו פסוקים מהקוראן שמאוד אהודים על המשטר האיראני, שמדברים על אגירת כוח ועוצמה ככל האפשר. קצת כמו חיזבאללה, להיות מוכנים עם מערך כמעט אינסופי של טילים, גם כדי להרתיע וגם כדי לתקוף אם צריך".
עם זאת, סבטי מדגיש כי בניגוד לחששות בציבור, אין מדובר באיום מיידי. "במסורת האיראנית הם לא תוקפים ראשונים. הציבור חייב להבין את זה. זה לא עניין של שבוע או שבועיים שאיראן תוקפת ואנחנו צריכים להיות בפאניקה. ממש לא". לדבריו, האיום מתפתח לאורך זמן, ודווקא ישראל היא זו שמביטה בדאגה על תהליכי השיקום שמתרחשים באיראן. "ישראל רואה את שיקום מערכי הטילים, את מפעלי הטילים, את הבאת הרכיבים מסין, ומבינה שהאיראנים בעצם לא הפנימו את המסר של המלחמה".
סבטי סבור כי עצירת הלחימה על ידי ארצות הברית, בתקופת הנשיא טראמפ, יצרה אצל האיראנים תחושת הישרדות. "הם הבינו שהם חטפו מכות, אבל אפשר לחזור לסורם. רואים את זה גם בתחום הטרור. הם ממשיכים להעביר כסף בדרכים עקיפות. הם לא ויתרו על השלוחות שלהם, על חיזבאללה ואחרים". לדבריו, המשטר האיראני אינו יכול להתקיים בלי טרור. "משטר איראני בלי טרור הוא לא משטר איראני. הטרור הוא יסוד, גם כלפי פנים מול העם והמיעוטים, וגם כלפינו. בלי חיזבאללה הם יילחמו הכי הרבה. אפילו בכיר במשמרות המהפכה אמר לאחרונה שאין סיכוי שיפרקו את חיזבאללה או את חמאס מנשקם".
בהקשר זה, הוא מסביר, האיום משנה צורה אך לא נעלם. "פעם זה טרור, פעם גרעין, פעם טילים. השנאה והתיעוב כלפינו נמשכים, ולכן ישראל צריכה להיות כל הזמן עם העיניים פתוחות".
באשר לאיום הגרעיני, סבטי מעריך כי הפעולה הצבאית שבוצעה פגעה משמעותית ביכולות איראן. "לפי הערכות של חוקרים רבים, המתקנים נפגעו ב־60 עד 70 אחוז. במקרה של מתקן גרעיני, 60 אחוז זה כמו 100 אחוז. זה לא כמו מנורה שנשרפה ואתה מחליף וממשיך לעבוד. מתקן גרעיני חייב להיות סטרילי, סגור, בלי נשורת. אי אפשר לשחק עם זה". לדבריו, האיום הגרעיני נדחה בכשלוש שנים לפחות. "ישראל עשתה את רוב העבודה, האמריקאים השלימו את החלק שלהם. האיראנים יודעים שזה סדין אדום מול ארצות הברית, ולכן לשם הם פחות חותרים כרגע".
לעומת זאת, תחום הטילים מדאיג יותר. "בטילים הם לא הבינו את הרמז", הוא אומר. "נכון שהם נפגעו, אבל להרכיב טילים פשוטים זה יחסית קל. בסוף זה צינור עם מנוע פשוט וחומר נפץ. את המחסנים שנפגעו אפשר למלא מחדש די מהר". לדבריו, הפגיעה המשמעותית יותר היא במשגרים עצמם. "כ־60 אחוז מהמשגרים נפגעו, וזה צוואר הבקבוק. לכן הם מנסים להביא חלקים מסין, באוניות עם דגלים אחרים, משחק של חתול ועכבר שלא כל העולם מקפיד לעצור".
עם זאת, סבטי מדגיש כי האיום המרכזי כלל אינו טילים או גרעין. "הדבר הכי קל עבורם זה טרור. הם יכולים לחמש ילד שרץ ברחוב אצלנו. בהרבה מקרים, האבדות מטרור גדולות יותר מאשר מטילים או גרעין. מכונת הטרור היא הבעיה העיקרית שלנו".
לגבי הדיווחים על טילים מתקדמים, ראשי נפץ מתפצלים וטילים היפרסוניים, הוא מבקש לשים דברים בפרופורציה. "אני מנסה להוריד את הלהבות, לא לזלזל, אבל גם לא להבהיל את הציבור. צריך לקחת הכול ברצינות, אבל כרגע אין הנחיות מיוחדות, אפשר לנשום". לדבריו, ראש נפץ מתפצל הוא בעיקר אפקט מרשים. "בסוף אלה ראשי נפץ קטנים יותר, שפוגעים פחות במטרה". הטיל ההיפרסוני, לעומת זאת, מהווה אתגר אמיתי. "המהירות שלו מקשה על היירוט, אבל אני בטוח שגם אצלנו לומדים, מפיקים לקחים, ברפאל ובתעשייה האווירית. חופש המחשבה, הליברליזם, היכולת של מדענים צעירים לפרוץ קדימה – זה היתרון שלנו, וזה מה שאין להם".
בהיבט הכלכלי, סבטי מצייר תמונה קשה של איראן. "מבחינה כלכלית הם על הקרשים. הציבור קורס. זוגות צעירים כבר לא קונים טבעת זהב, אלא כסף. האינפלציה חונקת, איראן לא מייצרת כמעט כלום, לא חלב, לא חיטה. היא מדינה ענייה, באמת מסכנה". עם זאת, הוא מדגיש כי המשטר ממשיך להזרים את מעט ההכנסות מנפט לטרור, טילים ושחיתות. "יש חמאסיזציה של איראן. לא מעניין אותם שהציבור יסבול".
לדבריו, הקריסה הכלכלית אינה בהכרח מרסנת את המשטר, אך עלולה להצית מחאות. "מדי פעם יש התקוממויות. אם תיפתח חזית פנימית משמעותית, זה יכול להיות מאוד משמעותי גם עבור ישראל". בשורה התחתונה, סבטי מסכם, "העין תמיד צריכה להיות על הכדור. העין על איראן. זה לא נגמר, לפחות לא בינתיים".
