תושבים בצפון נתניה מתלוננים על מה שהם מגדירים כהזנחה מתמשכת ופערים משמעותיים בשירותים הקהילתיים, ובראשם פעילות המרכז הקהילתי ברחוב סוקולוב 25.
לטענתם, בעוד שבשכונות אחרות בעיר נפתחים ומשופצים מרכזים קהילתיים עם מגוון רחב של שירותים, בצפון העיר נותרים התושבים עם מענה מצומצם שאינו מותאם לצורכי האוכלוסייה.
כתב רדיו 90, שעסק בנושא, הסביר כי המרכז הקהילתי הוקם בשנת 2020, אך כבר בשלבי התכנון עלו התנגדויות מצד ועד השכונה. לדבריו, “זה לא מרכז ישן, אבל הלידה שלו לא הייתה קלה. עוד בשלב ההקמה הוועד התריע על התוכניות, הבטיחו שיתקנו, אבל בפועל התחושה בצפון העיר היא של קיפוח מתמשך. ככל שנפתחים או משופצים מרכזים בדרום ובמזרח העיר, התושבים בצפון מרגישים שנשארים מאחור”.
עבור תושבים מבוגרים, שחלקם אינם ניידים, המרכז הקהילתי אמור לשמש מוקד קהילתי חיוני, אך חסרים בו שירותים בסיסיים. “התושבים שואלים למה אין קפיטריה או בית קפה, למה אין מספיק חדרי חוגים ולמה אין אודיטוריום ראוי להופעות. אלה דברים שקיימים בשכונות אחרות בעיר”, אמר.
לדבריו, לאחרונה פרסם חבר המועצה דודו סלמה פוסט שבו בירך על פתיחת בית קפה במרכז הקהילתי "אגמים" ועל פתיחה צפויה במרכז קהילתי פולג, מה שחידד עוד יותר את תחושת האפליה בקרב תושבי צפון העיר. “מזל טוב לתושבי אגמים ופולג, אבל גם בצפון העיר רוצים”, ציין.
מי שמביעה את הביקורת בצורה חדה היא נורית קרטן, תושבת ותיקה ופעילה קהילתית בצפון נתניה. לדבריה, הבעיה אינה נקודתית אלא משקפת יחס ארוך שנים של הרשות המקומית לאזור. “אני לא יודעת אם זה מתוך כוונה תחילה, אבל אנחנו לא נמצאים במודעות של מי שאחראי לדאוג לצפון העיר. המרכז הקהילתי מסמל את היחס של העירייה אלינו. במשך שנים לא הייתה כאן שום התייחסות לפיתוח קהילתי או תשתיתי, רק בנייה של עוד ועוד בניינים”, אמרה.
נורית תיארה כיצד תשתיות בסיסיות לא עודכנו במשך עשרות שנים. “התאורה ברחוב שבו גדלתי לא הוחלפה במשך שבעים שנה. בתים פרטיים הפכו למגדלים של שבע ותשע קומות, ואף אחד לא דאג להתאים את התשתיות. רק בעקבות פעילות של תושבים זה השתנה”, סיפרה.
לדבריה, עם הקמת המרכז הקהילתי עלו ציפיות רבות, אך הן לא התממשו. בפועל נבנה מבנה שלא נותן מענה לצרכים. קיבלנו שני אולמות קטנים ואולם אחד גדול, ושטח שיועד לקפיטריה הפך למשרדים פתוחים, אין חדרי חוגים. אפילו מנהלת המרכז יושבת בחדרון קטן סמוך לחדר חשמל, שזה לא מקום ראוי ולא בטיחותי”, אמרה.
עוד ציינה כי גינה ששימשה לפעילות ילדים ובני נוער נהרסה לטובת בניית אולם ספורט לבית ספר סמוך, בניגוד לתוכניות המקוריות. “האולם נבנה ממש בצמוד למרכז וחוסם את החלונות. זה פוגע גם במרחב וגם באיכות השימוש במבנה”, הוסיפה.
נורית סבורה כי גם כיום ניתן לבצע שיפורים משמעותיים. “אפשר לבנות קומה נוספת ולהקים שם אודיטוריום, קפיטריה ומשרדים. צריך לחשוב יצירתי ולתת לצפון העיר מענה אמיתי”, אמרה.
מעיריית נתניה נמסר בתגובה כי המרכז הקהילתי בסוקולוב נחשב לאחד המרכזים הפעילים והפונקציונליים בעיר. בעירייה ציינו כי נבחנת אפשרות לפתיחת קפיטריה, לאחר שבעבר פעלה במקום קפיטריה עם היענות נמוכה. עוד נמסר כי שטח המרכז עומד על כאלף מטרים רבועים, התפוסה בחדרים מלאה ואין שטחים מבוזבזים. בעירייה הוסיפו כי קיימת שלוחה נוספת ברחוב דב הוז לפעילויות אמנות, בישול וימי הולדת, וכי בסמוך למרכז נבנה אולם ספורט שייתן מענה לפעילות נוספת. בנוסף ציינו כי במקום קיים אולם אקוסטי מאובזר עם כיסאות נוחים לאירועים של עד 150 משתתפים.
נורית קרטן דחתה את טענות העירייה ואמרה כי מדובר בעיקר בשיפוץ קוסמטי שאינו פותר את הבעיות העקרוניות. “עשו קצת תאורה, הביאו כיסאות מרופדים במקום כיסאות פלסטיק, אבל זה עדיין יצור כלאיים. אותו אולם משמש גם לחוגים וגם להופעות עם שקי אגרוף תלויים. זה לא אודיטוריום אמיתי”, אמרה.
לטענתה, תחום התרבות בצפון העיר כמעט ואינו קיים. “פעם אחת היה כאן ערב תרבות, וכשביקשתי שימשיכו עם זה אמרו לי שאין לנו איפה. זה אבסורד. אני התחננתי שיבנו מקום נורמלי, ואז אומרים שאין איפה לקיים פעילות”, הוסיפה.
לשאלה האם מדובר בקיפוח מכוון השיבה כי אינה יכולה לקבוע כוונה, אך התוצאה ברורה. “אני לא יכולה לומר שמקפחים בכוונה תחילה, אבל בפועל מקפחים את צפון נתניה, בזה אני בטוחה. אני רק רוצה שיתחילו לראות אותנו ולהתייחס אלינו”, סיכמה.
הסוגיה ממשיכה לעורר דיון בקרב תושבי האזור, אשר מצפים כי העירייה תבחן מחדש את צרכי צפון העיר ותספק מענה רחב ומותאם יותר לאוכלוסייה המקומית.
