המחלוקת סביב שינוי גבולות בין קדימה צורן למועצה האזורית לב השרון עולה שלב, לאחר ששתי הרשויות פנו למשרד הפנים בבקשה להקפיא את הליך ועדת הגבולות ולאפשר להן לגבש מתווה מוסכם ביניהן בנוגע לתא שטח 125.
ועדת הגבולות של משרד הפנים הוקמה לבקשת משרד הבינוי והשיכון, במטרה לבחון את שינוי תחום השיפוט והעברת השטח מלב השרון לקדימה צורן. כעת מבקשים ראשי הרשויות לנהל את ההידברות בעצמם, ללא הכרעה חד-צדדית של המדינה.
ראש מועצת קדימה צורן, קרן גרין, טוענת כי מדובר במהלך שמקודם מעל ראשי הרשויות. "אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה משרד הפנים, משרד השיכון ויזמים מחליטים שהם רוצים לקחת שטח נוסף ולהפוך אותו למגורים, מעל הראש של קדימה צורן ומעל הראש של לב השרון, בצורה חד-צדדית", אמרה. לדבריה, "זה לא שאנחנו צריכים לבקש את זה. איפה נשמע דבר שמשרד הפנים מחליט לשתי רשויות בלי להתייעץ איתן ובלי לשמוע אותן?"
גרין מדגישה כי תוספת יחידות דיור ללא מקורות הכנסה תעמיס על הרשות המקומית. "להוסיף לנו עוד מגורים בצורה חד-צדדית זה לא יעבוד. אם בונים שם מגורים זה מכניס את קדימה צורן לגירעון כלכלי. כל תושב הוא כ-5,000 שקל גירעון", אמרה. "אי אפשר לבנות מגורים בלי מקורות הכנסה. צריך לראות איך עושים את השטח הזה בצורה שהיא לא רק מגורים, ושהיא כלכלית".
מנגד, ראש מועצת לב השרון, אלי אטון, מציין כי השטח מיועד לבנייה כבר שנים ארוכות, אך מסכים כי יש להסדיר את הנושא בהסכמה. "מדובר בשטח שכבר לפחות 15 שנה מיועד לבנייה כלשהי. אני מבחינתי אסכים להעביר את השטח רק אחרי ששתי הרשויות יחתמו על הסכם חלוקת הכנסות, ולאשר אותו בוועדת גבולות של משרד הפנים", אמר.
אטון מדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה. "אני מאמין בשיתופי פעולה. הדבר הכי נכון גם למשרד הפנים וגם למשרד השיכון הוא ששתי הרשויות יבואו עם מתווה מוסכם, גם לגבי השטח וגם לגבי חלוקת ההכנסות, ואז התהליך יהיה יותר מהיר". לדבריו, ניתנה לרשויות ארכה של חודש בלבד, והוא פנה בבקשה להארכת הזמן. "חד-משמעית אנחנו צריכים עוד ארכת זמן כדי להגיע להסכם בינינו, ולא שהמדינה תקבע לנו מעל הראש".
בפגישה שקיימו הצדדים עם משרד השיכון הועלתה גם אפשרות לשנות את ייעוד השטח. "באתי ואמרתי, מכיוון שלקדימה צורן חסרים אזורי מסחר וגם ללב השרון חסרים אזורי מסחר, בואו נהפוך את השטח הזה לאזור מסחרי, או לפחות רובו המכריע לאזור מסחרי, שייתן מענה לכולם", אמר אטון.
שני ראשי הרשויות מציינים כי בעבר כבר הצליחו להגיע להסכמות, בין היתר סביב חלוקת הכנסות באזור התעשייה פארק השרון, ללא התדיינות משפטית. כעת הם מבקשים לשחזר את המודל גם במקרה הנוכחי, בתקווה שמשרד הפנים ייעתר לבקשתם ויאפשר להם לגבש הסכם מוסכם לפני קבלת החלטה מחייבת.
