חברת הכנסת שרון ניר מישראל ביתנו מזהירה כי ללא פירוז מלא של רצועת עזה ופירוק חמאס מנשקו, מדינת ישראל תעמוד בפני סכנה ביטחונית ממשית ותיאלץ לשוב לפעולה צבאית ברצועה. בריאיון מקיף לרדיו 90 התייחסה ניר לפגישת ראש הממשלה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, לסוגיות ביטחוניות ואזוריות, לחוק הגיוס, לרפורמה המשפטית ולמצב המשילות בנגב.
לדבריה, הפגישה בין ראש הממשלה לנשיא טראמפ הייתה חשובה, אך אין להסתפק במחמאות ובתמונות. “אלוהים נמצא בפרטים הקטנים”, אמרה, והדגישה כי “לא יכול להיות ששיקום עזה יקדים פירוז מלא של הרצועה. זה המנוף היחיד שיש לנו על חמאס”. ניר הבהירה כי מטרת העל של המלחמה חייבת להיות פירוק חמאס מנשקו, וכי כל סטייה מיעד זה משמעותה חזרה למציאות הביטחונית שלפני ה־7 באוקטובר.
עוד הוסיפה כי השבת גופות החטופים והנרצחים היא תנאי בסיסי לכל התקדמות. “לא ייתכן שלא תינתן קודם כל קבורה ראויה לגיבור ישראל, רב־סמל רן גואילי ז״ל, ושלא נראה רצועה מפורזת לחלוטין”, אמרה. לדבריה, אם חמאס לא יפורק מנשקו בפרק זמן סביר, צה״ל יידרש לשוב ולפעול ברצועה. “חד משמעית. הצבא חייב לוודא שלא נשקפת עוד סכנה לאזרחי מדינת ישראל כפי שראינו ב־7 באוקטובר”.
בהתייחסה לסוגיה האזורית, מתחה ניר ביקורת חריפה על האפשרות של מעורבות טורקית או קטארית בעזה. “אסור להתפשר על הכנסת טורקיה וקטאר לרצועה”, אמרה, והביעה דאגה עמוקה מהאפשרות שטורקיה תקבל מארצות הברית מטוסי F-35. “ארדואן מגדיר את ישראל כאויב מספר אחת, ומכירת F-35 לטורקיה תפגע ביתרון האסטרטגי של מדינת ישראל. אלה אינטרסים ביטחוניים שאסור להתפשר עליהם”.
לצד זאת, בירכה ניר על הכוונה להעניק לנשיא טראמפ את פרס ישראל, וציינה כי הוא “ידיד אמת של מדינת ישראל” שעמד לצידה באופן מלא בשנתיים האחרונות ותרם להשבת החטופים. עם זאת הדגישה כי גם מול ידידות עמוקה, על ממשלת ישראל לעמוד בתקיפות על האינטרסים הביטחוניים שלה.
בנושאי פנים, תקפה ניר בחריפות את חוק הגיוס שמקדמת הקואליציה. לדבריה, מדובר ב”חוק השתמטות” שנועד לשרת שיקולים קואליציוניים צרים ואינו נותן מענה לצורכי צה״ל. “בזמן שיש שבע זירות פעילות, חוסר חמור בכוח אדם, ומילואימניקים שעשו מאות ימי שירות – הממשלה נאבקת לחוקק חוק שמאפשר ל־90 אלף צעירים חרדים ובריאים לא לשאת בנטל. זה בלתי מתקבל על הדעת”.
ניר ציינה כי על פי נתוני צה״ל שהוצגו בוועדת חוץ וביטחון, קיים מחסור של כ־12 אלף לוחמים ותומכי לחימה, שצפוי לגדול לכ־17 אלף בשנים הקרובות. “החוק המוצע אפילו לא יגייס לוחם חרדי אחד”, אמרה, והוסיפה כי חוק כזה, גם אם יעבור, ייפסל בבג״ץ בשל אי־סבירותו ופגיעתו בביטחון המדינה.
בהתייחסה לרפורמה המשפטית, אמרה ניר כי הממשלה הכריזה “מלחמה על בית המשפט העליון” ופועלת לפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות באמצעות חקיקה זוחלת. “אנחנו עצרנו את ההפיכה המשטרית לפני ה־7 באוקטובר, ולא נאפשר את חזרתה, לא בגלוי ולא בדלת האחורית”, הדגישה.
בסיום התייחסה למצב המשילות והביטחון האישי, בעיקר בנגב ובחברה הערבית. לדבריה, העלייה החדה בפשיעה ובמקרי הרצח היא תוצאה של אובדן שליטה וכישלון מדיניות השר לביטחון לאומי. “אי אפשר לנהל את המשרד לביטחון פנים באמצעות ציוצים וסרטוני טיקטוק”, אמרה. “צריך תוכנית סדורה, שיטתית ויומיומית – כמו שהייתה בעבר וכמו שנעשתה בממשלת השינוי”.
ניר ציינה כי מפלגתה, ישראל ביתנו, שואפת לקבל את תיק הביטחון הלאומי בממשלה הבאה, ולהוביל מדיניות נחושה של אכיפה, שיטור קהילתי ומאבק כלכלי בפשיעה. “הבחירות הבאות יהיו בין השתמטות לציונות”, סיכמה. “ואנחנו בוחרים בציונות, בביטחון ובמדינה מתוקנת”.
