ח״כ סימון דוידסון מתייחס בזהירות לפגישת טראמפ–נתניהו שהתקיימה השבוע, ומצד אחד מביע הערכה לנשיא ארצות הברית, אך מצד שני אינו מסתיר את דאגותיו מההתפתחויות שעלו במהלכה.
“קודם כול צריך להגיד תודה לנשיא טראמפ על זה שהוא איתנו, מחזק אותנו ותמיד לצידנו”, אומר דוידסון בתוכנית "היומן 90", אך מוסיף מיד כי “תמיד יש חששות, תמיד יש את הספק הזה – מתי נשיא ארצות הברית קצת יתהפך עלינו. אני מקווה שזה לא יקרה”.
לדבריו, אחת הנקודות המדאיגות ביותר עבורו נוגעת ליחסי ארצות הברית עם טורקיה. “ברגע ששאלו אותו על מטוסי F-35 לצבא הטורקי והוא אמר שמתקדמים – זה דבר שמאוד מאוד מטריד אותי. אני בטוח שזה מטריד גם את מערכת הביטחון. זה מטריד את כולנו”. הוא מוסיף כי גם הרעיון של נוכחות טורקית בעזה מעורר אצלו חשש כבד: “זה לא עוד דבר פשוט. זה אירוע לא קל”.
עם זאת, דוידסון מציין כי עצם קבלת ראש הממשלה בבית הלבן היא מסר חיובי. “כאזרח ישראלי, גם אם אני לא בצד שלו במפה הפוליטית, לראות את ראש הממשלה מתקבל בזרועות פתוחות זה טוב. זה תמיד משמח”.
הביקורת החריפה ביותר שלו מופנית לנושא החטופים. לדבריו, ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להתקדם לשלב הבא בלי השבתם. “אסור לנו כמדינה להתקדם לשלב ב’ עד שרן גואלי חוזר לארץ. אנחנו חייבים לעמוד עם הרגליים האחוריות”. הוא מדגיש כי ראש הממשלה צריך להציב את הסוגיה בראש סדר היום: “הדבר הראשון בכל מסיבת עיתונאים צריך להיות רן גואילי. אחר כך כל השאר. אנחנו לא רוצים רון ארד נוסף, אנחנו מפחדים מזה, וחייבים לעשות הכול כדי שהסאגה המטורפת של משפחות החטופים תיגמר”.
לדבריו, המסר הזה חייב להישמע בכל זירה בינלאומית. “ראש הממשלה לא נפגש רק עם הנשיא האמריקאי. יש קונגרס, סנאט, קהילה יהודית – והוא צריך לדבר על החטופים כל הזמן”.
לקראת שנת בחירות, דוידסון מתייחס גם להודעת שר החינוך על הענקת פרס ישראל לנשיא טראמפ. “מגיע לו כבוד, גם לקרוא כיכר או רחוב על שמו – אין לי בעיה עם זה”, הוא אומר, אך מבהיר: “פרס ישראל הוא בסוף פרס לאזרחי מדינת ישראל, לאנשים שפעלו למען החברה הישראלית. קצת תמוה בעיניי שנשיא ארצות הברית מקבל פרס ישראל ביום העצמאות. זה נראה כמו גימיק פוליטי, במיוחד כשהבחירות מעבר לפינה”.
לדבריו, האווירה הפוליטית כבר השתנתה. “מהרגע הזה כל דבר הוא כבר קמפיין. רואים את זה בעיקר בליכוד, עם הפריימריז – כל מילה, כל חוק, כל רעיון, זה כבר למצביעים”.
בהקשר זה הוא מתייחס גם להצעות כמו הכנסת "אובר" לישראל ופתיחת השוק לתחרות בתחום התעופה. “גם אם זה יקרה, תהיה פשרה שתסדר את העניין בפריימריז. אבל אם בטווח הארוך זה ייטיב עם הציבור, גם אם נשלם על זה עכשיו, זה בסדר”.
בשאלת מצבה של האופוזיציה והפיצולים בגוש המרכז-שמאל, דוידסון מדגיש את מעמדה של יש עתיד. “זו המפלגה המרכזית והחשובה ביותר באופוזיציה, שנאבקת יום-יום למען אזרחי ישראל”. על בני גנץ הוא אומר: “אני לא היועץ שלו, אבל נעשו שם הרבה טעויות. אנחנו ביש עתיד עשינו הכול, כולל לתת לו את המפלגה שיעמוד בראשה, כדי לעשות שינוי. עכשיו הגיע הזמן להחלטות קשות, ואני מקווה שהוא יהיה מספיק אחראי למען המדינה”.
לדבריו, פיצול נוסף בגוש עלול להיות מסוכן. “מפלגה עם חמישה-שישה מנדטים יכולה ליפול מתחת לאחוז החסימה. קמפיין בשבוע האחרון יכול לשנות הכול”.
נושא ועדת החקירה מעורר אצל דוידסון רגשות עזים במיוחד. הוא מתאר את הדיון האחרון בכנסת כטלטלה קשה. “ישבתי בוועדה עם משפחות שכולות שצעקו וקללו אחת את השנייה. זה זעזע אותי. הפילוג הזה כואב לב”.
לטענתו, תפקידו של ראש ממשלה הוא לאחד. “מנהיג צריך לדעת לחבר, במיוחד ברגעי משבר”. אך הוא מתנגד בתוקף לכך שראש הממשלה יקבע את מסגרת החקירה. “זה לא מקובל בעיניי. זה אפילו חולני. אדם שאמור להיחקר לא יכול לקבוע מה בודקים, את מי חוקרים ואיזה שנים. ברגע שזה המצב – כל חקירה מאבדת את המשמעות שלה”.
דוידסון מתייחס גם לפן המקומי וקורא לציבור לקחת חלק בתהליך הדמוקרטי לקראת הבחירות בנתניה. “אני קורא לכולם לצאת להצביע. זה הדבר הכי חשוב בדמוקרטיה הישראלית”. לדבריו, גם אחרי הבחירות יש חשיבות לאחדות: “לא משנה מי ייבחר, צריך להתלכד מאחורי ראש העיר או ראשת העיר של נתניה ולאחל להם הצלחה. העיר הזו חשובה לכולנו”.
