חבר הכנסת איתן גינזבורג (כחול לבן) הציג אתמול את הצעת החוק החדשה שלו, שמטרתה להחזיר את ניהול משק המים והביוב לידיהן של הרשויות המקומיות.
מדובר בתיקון להצעת חוק תאגידי המים והביוב, שלפיו הפעלת שירותי המים והביוב תעבור לרשות המקומית רק אם היא עצמה תבחר בכך ותעמוד בכל האישורים הנדרשים, כולל אישור ראש הרשות המקומית.
גינזבורג מסביר כי המהלך נועד לשפר את התפעול, להוזיל עלויות ולהחזיר את הניהול לידיים הקרובות לתושב. "לפני עשרים שנה הרשויות המקומיות ניהלו את משק המים בעצמן בצורה לא תקינה. הכסף שהגיע מהמים שולם למקומות אחרים, בפרחים, בחינוך ובמנגנונים שונים. הקמת התאגידים הייתה נכונה אז, הם עשו עבודה טובה בשיקום המשק ובהתמודדות עם משבר המים הקשה בישראל. אבל המציאות השתנתה לחלוטין. התאגידים הפכו למנגנונים ביורוקרטיים מיותרים שמעמיסים על הכיס של הציבור. יש בישראל כיום 56 תאגידי מים וביוב, עם דירקטוריונים, מנכ"לים, סמנכ"לים ומהנדסים – כל הכסף של האזרחים הולך למשכורות ורכבים במקום לתשתיות," אמר חבר הכנסת.
לגבי השאלה כיצד יושג החיסכון בפועל, גינזבורג מדגיש כי ההצעה מאפשרת לכל רשות מקומית להחליט אם לנהל את משק המים בעצמה או להמשיך באמצעות תאגיד, וזאת במנגנון ברור של משק כספי סגור: "כל שקל שנכנס בחשבון המים הוא מיועד אך ורק לתשתיות מים וביוב, אסור לגעת בו לדברים אחרים."
חבר הכנסת הסביר כי מהלך זה צפוי להוזיל את עלות המים לצרכן, שכן כיום הציבור מממן שכבה גדולה של מנכ"לים, יועצים ומהנדסים. בנוסף, הוא ציין כי ניהול קרוב יותר לתושב מאפשר טיפול מהיר יותר בתשתיות: "כשראש העיר פותח רחוב כדי לטפל בצנרת, התאגיד מגיע חודשיים אחרי. ניהול מקומי מאפשר הכל ביחד."
גינזבורג גם התייחס להצעת חוק דומה של שר האנרגיה, אלי כהן, ואמר כי הצעתו הפרטית תואמת את המלצות צוות מומחים של השר כהן, והחוק צפוי להתקדם לוועדת הכלכלה של הכנסת. "כל עירייה תוכל לבחור אם לנהל את משק המים בעצמה או בתאגיד אזורי. אין חובה – זה וולונטרי," הסביר.
בנוסף, חבר הכנסת התייחס לפן הפוליטי הרחב יותר ואמר כי מטרתו היא להקים ממשלה רחבה שתייצג את רוב הציבור הישראלי. "לא החרדים או בן גביר יקבעו את המדיניות, אלא ממשלה רחבה שתעסוק במה שהישראלים רוצים. תפקידי עד הבחירות הוא לשכנע את הציבור שזו הדרך הנכונה ולהציע אג'נדה ברורה," אמר גינזבורג.
הצעת החוק עברה כבר בקריאה טרומית ברוב של 31 חברי כנסת, עם התנגדות של חבר כנסת אחד ושניים נמנעו, ועכשיו היא תעבור לדיון בוועדת הכלכלה.
