שיפור מתון מאוד נרשם השנה בנתניה, לאחר שהעיר החלה לציין את חגיגות נובי גוד וצמצמה את היקף הסבסוד לרחצה בהפרדה מגדרית בבריכה העירונית. צעדים אלו סימנו כיוון חיובי, אך לא הצליחו להביא לפריצת דרך משמעותית במדד והיא במקום ה – 22 במדד החופש.

לצד זאת, בעירייה הצהירו כי קיום אירועים בהפרדה מגדרית נעשה בהתאם להנחיות היועץ המשפטי, אולם ממצאי התחקיר העלו תמונה שונה, ובעקבות זאת לא הוענק לנתניה ניקוד כלל בקטגוריה זו. מצב דומה נרשם גם בתחומי החינוך, פעילות המועצות הדתיות, נישואים אזרחיים והפעלת תחבורה ציבורית בשבת, שבהם לא נרשמה התקדמות המזכה בניקוד.

במבט כולל, נתניה אמנם עושה צעדים ראשונים בכיוון של פתיחות וחופש, אך בעיר המוגדרת מגוונת והטרוגנית, הציפייה היא למהלכים רחבים ומשמעותיים יותר, שיתנו מענה אמיתי לצרכים ולאורחות החיים של כלל תושביה.

זו השנה השמינית שבה עמותת "ישראל חופשית" מפרסמת את מדד החופש העירוני, והשנה השנייה בקדנציה המוניציפלית הנוכחית. המדד נועד להציג לתושבות ולתושבים תמונת מצב מהימנה של עירם  בהשוואה לשנים קודמות, להבטחות שניתנו בבחירות, לערים שכנות ולמגמות הארציות.

השנה הורחב המדד ל־40 ערים, כאשר לראשונה נבדקו גם קריית ביאליק, קריית מוצקין, נתיבות, כרמיאל ופרדס חנה–כרכור, המועצה המקומית הראשונה שנכללה במדד.

על פי הנתונים הארציים, נרשמת מגמה מדאיגה: הממוצע הכללי במדד ירד מ־44.5 נקודות בשנה שעברה ל־43.6 נקודות השנה. עם זאת, נרשמת יציבות יחסית בקטגוריית השירותים לקהילה הגאה, ששומרת על ממוצע גבוה, וכן שיפור בתחום הפלורליזם הדתי – עם עלייה של כ־10% בממוצע הארצי. זאת, בין היתר, בעקבות הגברת התמיכה של רשויות מקומיות בקהילות יהודיות לא ־ אורתודוקסיות, ציון אירועי נובי גוד והרחבת הנגישות לקבורה אזרחית באמצעות בתי העלמין האזוריים.

מנגד, מצביעים עורכי המדד על ירידה במידת האחריות שמגלות רשויות מקומיות כלפי תחום החינוך, לרבות פיקוח על תכני עמותות דת בבתי הספר, וכן על עלייה בהיקף הסבסוד הציבורי של רחצה בהפרדה מגדרית.

עוד עולה מהנתונים כי הפערים בין הערים הליברליות לשמרניות הולכים ומתרחבים. הערים הליברליות נעשות ליברליות יותר, בעוד הערים השמרניות מתחזקות בכיוון ההפוך. לשם השוואה, בשנת 2024 הפרידו 64 נקודות בין העיר המדורגת ראשונה לאחרונה, ואילו השנה הפער עומד על 81 נקודות בין הוד השרון לנתיבות.

עוד נרשם כי קצב ההקצנה בערים השמרניות מהיר יותר.

הציון המרבי במדד החופש העירוני הוא 100 נקודות, והוא נקבע על בסיס שקלול של 11 קטגוריות, שמשקלן נקבע לפי סקר עמדות שבוצע בקרב תושבים באמצעות מכון אגם והאוניברסיטה העברית. השנה כמעט ולא בוצעו שינויים מתודולוגיים, מה שמאפשר השוואה מדויקת לשנה הקודמת וזיהוי מגמות.

הקטגוריות המרכזיות במדד כוללות, בין היתר: תחבורה ציבורית בשבת, מסחר בשבת, חלופות לקבורה אזרחית, כניסת עמותות דת למערכת החינוך, סבסוד רחצה בהפרדה מגדרית, הרכב המועצה הדתית, נישואים אזרחיים, היחס לקהילה הגאה, פלורליזם דתי, תקציבי דת ונוהל אירועים בהפרדה מגדרית.

השנה הוסיפה עמותת "ישראל חופשית" רכיב תחקירי לקטגוריית האירועים בהפרדה מגדרית, אשר התבססה בעבר על הצהרות הרשויות בלבד. במהלך השנה בוצע מעקב אחר אירועים עירוניים, וכאשר נמצא פער בין הצהרת העירייה לבין המתרחש בפועל – עודכן הניקוד בהתאם. מטרת המהלך, כך נמסר, היא להציג תמונה מהימנה ומדויקת יותר של תופעה הנמצאת במגמת התרחבות.