הפרשנית הפוליטית-מדינית של "מעריב", אנה ברסקי, התייחסה היום (שלישי) בריאיון לתוכנית "יומן תשעים" בהגשת משה גבאי למתרחש במפלגות הגדולות, החל מהמאבקים בליכוד סביב השריונים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ועד לרשימה החדשה של מפלגת הדמוקרטים. בעניין השריונים, סיפרה ברסקי כי בליכוד מסתמנים מגעים בין נתניהו ואנשיו לבין גורמים שהתנגדו בעבר למהלכים שלו בוועדת החוקה, ובהם חיים כץ ואחרים, וכי הצדדים נמצאים ככל הנראה בדרך להסכמות.
לדבריה, נתניהו צפוי לקבל בין שמונה לתשעה מקומות משוריינים ברשימת הליכוד, כאשר אחד הוויכוחים המרכזיים נסוב סביב מקומם של נציגי המחוזות – הנחשבים לאורך השנים למנוע צמיחה משמעותי של המפלגה. "הוויכוח התנהל סביב המקום של המחוזות", אמרה ברסקי, והסבירה כי בליכוד מנסים לאזן בין השריונים של נתניהו, שמירת מקומות לחברי כנסת ושרים מכהנים, וכן ייצוג נשים ברשימה. לדבריה, ההצבעה בוועידה כבר נדחתה, ובמקביל קיימת בהצעה לקיום הפריימריז התייחסות לאפשרות של מצב ביטחוני חריג, שבו לא יתקיימו בחירות פנימיות ותמונה ועדה מסדרת שתבחר את הרשימה.
השריונים נועדו לדחוק החוצה ח"כים מהליכוד?
בהתייחס לשאלה האם השריונים נועדו לאפשר לנתניהו להכניס מועמדים חדשים ולדחוק החוצה חברי כנסת קיימים, אמרה ברסקי כי סביב הנושא יש "המון ספקולציות", וכי חלק גדול מהשמות שמתפרסמים הם ככל הנראה ספינים. היא הוסיפה כי שמות כמו רון דרמר וגבי אשכנזי שעלו כמועמדים אפשריים עשויים להיות חלק מניסיון ליצור תחושה של אטרקטיביות סביב השריונים, אך לא ברור אם הם אכן מיועדים להצטרף.
פריימריז המפלגת הדמוקרטים
בהמשך התייחסה ברסקי לפריימריז שנערכו במפלגת הדמוקרטים, ואמרה כי יו"ר המפלגה יאיר גולן קיבל לדבריה "רשימה כמעט אידיאלית", המשלבת אנשי מרצ, מפלגת העבודה ונציגים המזוהים עם המחאה. לדבריה, הרשימה משדרת מסר של התחדשות: "משהו חדש מתחיל", אך הוסיפה כי האתגר יהיה להפוך את התחושה הזו לכוח פוליטי משמעותי בבחירות.
בתוך כך, ברסקי ציינה גם את שילובם של חובשי כיפה בעשירייה הראשונה, ובהם הרב גלעד קריב ויאיר פינק, והעריכה כי מדובר במסר של הרחבת בסיס התמיכה של המפלגה. עם זאת, לדבריה, נקודת התורפה של הדמוקרטים עשויה להיות החזרה לשיח מדיני ולתהליכים מדיניים – נושא שלדבריה עלול להיות מורכב עבור מפלגות המרכז-שמאל אחרי אירועי טבח ה-7 באוקטובר.
