יחידת “שקד” של מחוז שרון־שומרון בכללית, המוגדרת כיחידה לטיפול ביתי הגדולה בקופה ואחת הגדולות בארץ, מציעה חלופה מלאה לאשפוז בבית חולים. בראש היחידה עומד מופיד קעאדאן, אח מוסמך ובעל תואר שני בניהול מערכות בריאות, שמסביר כי מדובר למעשה ב“בית חולים בבית”.
“יחידת שקד היא פשוט כמו בית חולים בבית. זה לטפל בחולה במסגרת הבית כחלופה לאשפוז בבית חולים. בית החולים מגיע לחולה הביתה”, אומר קעאדאן. לדבריו, הצוותים מגיעים עם כל הציוד והאמצעים הנדרשים, מבצעים בדיקות, נותנים תרופות ואף טיפול תוך־ורידי, ומלווים את המטופל בדומה לאשפוז מלא. “כל מה שנדרש עבור המטופל – צוות רב־מקצועי מיומן, רפואה, סיעוד וכל מקצועות הבריאות. פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, דיאטנית. הכול אפשר לעשות במסגרת הבית, בסביבה הטבעית של המטופל”.
היחידה פועלת לאורך כל השנה, אך בעת חירום תפקידה מתחדד. בתקופות של עומס בבתי החולים, ובעיקר בזמן מלחמה, מתבצע “רידוד מטופלים” כדי לפנות מיטות לפצועים ולמקרים דחופים. “החולים פשוט הולכים הביתה, ואנחנו קולטים אותם מהבית חולים לבית, כדי להמשיך לתת להם מענה בתוך הבית”, מסביר קעאדאן. לדבריו, בית החולים צריך להישאר פנוי למקרים המורכבים באמת, בעוד שמטופלים יציבים יכולים להמשיך טיפול מלא בביתם.
השירות אינו מיועד רק לקשישים. “מדברים על גילאים משבועות ספורים ועד גיל 103–105”, הוא אומר. בין אנשי הצוות ניתן למצוא רופאי אף־אוזן־גרון, רופאי ריאות, גריאטרים, אחיות מומחיות בפצעים, בסוכרת ובגריאטריה, אחים מומחים בסטומה ובאי־ספיקת לב, ופיזיותרפיסטים המתמחים בשיקום. “ריפוי בעיסוק במסגרת הבית מתאים את הבית לצרכים של המטופל, וזה דבר אדיר”.
לדבריו, אחד היתרונות המרכזיים הוא צמצום החשיפה לזיהומים. “כשאתה מונע ממטופל להגיע לבית חולים לקבל טיפול, אתה חוסך ממנו הרבה מאוד זיהומים”, הוא מדגיש. בנוסף מתקיימים דיונים רב־מקצועיים שוטפים על כל מטופל. “לכל חולה יש תוכנית טיפול, ויש דיון רב־מקצועי על כל מקרה ומקרה”.
היחידה מטפלת גם במקרים מורכבים במיוחד, כולל חולים מונשמים בבית. “יש לי יותר מ־60 מטופלים מונשמים בבית. אנחנו באים, מדריכים, מלמדים, והחולים נמצאים בסביבה הטבעית שלהם”, מספר קהדן. לדבריו, גם במקרים אלה שיעור האשפוזים החוזרים נמוך מאוד. “זה קורה וקורה מעט מאוד. חולים מונשמים בבית כמעט לא מתאשפזים”.
המטופלים נהנים מזמינות מלאה של הצוותים, לעיתים עד מספר ביקורים ביום, בהתאם לצורך. “זה מותאם אישית. יש חולה שצריך פעם בשבוע, ויש חולה שצריך פעמיים ביום או שלוש. אם יש משהו – הוא מתקשר אלינו. יש לו רופא ואחות שמלווים אותו”, הוא אומר. במידת הצורך, מתקבלת החלטה מיידית על פינוי לבית חולים. “אין משחק בנושא הזה. אם חושבים שהטיפול הביתי באותו רגע לא עוזר – מיד מזמינים אמבולנס”.
לדברי קעאדאן, שביעות הרצון גבוהה במיוחד. “חולים לא רוצים ללכת לבית חולים. הם מאוד נהנים מהשירות הזה”, הוא אומר, ומציין את הקושי שבאשפוז, במיוחד בתקופות של אזעקות ומגבלות תנועה. “כשהחולה בבית, כל המשפחה סביבו ולא צריכים להתרוצץ לבקר אותו”.
המודל זוכה לשיתוף פעולה הדוק עם בתי החולים והפך לחלק מארגז הכלים של הרופאים. “הטיפול הביתי נהיה חלק מאוד משמעותי מהאפשרויות של הרופא בבית החולים”, מדגיש קעאדאן. לדבריו, גם אימהות לילדים שמקבלים טיפול אנטיביוטי ראשוני במיון מבקשות לעיתים להמשיך את הטיפול בבית. “יש להן מעקב רפואי ומטרייה רפואית 24/7”.
לסיכום הוא מבהיר כי המגמה ברורה. “הטיפול הביתי הוא המוזיקה של העתיד. כולם הולכים לשם. בתי חולים יתמלאו תמיד, זה לא הפתרון. לבית חולים יגיע מי שבאמת צריך בית חולים. חולה שלא צריך להיות שם – יהיה בבית”. לדבריו, השירות פועל בכל הארץ ובכל המגזרים, ומהווה נדבך מרכזי בהתחדשות מערכת הבריאות. “מה שמטופל טוב ביום – שקט בלילה”, הוא מסכם.
