בריאיון לתוכנית "פותחים שישי" בהגשת העיתונאי עו"ד אלי אורגד, סיפר היון (שישי) סמל ראשון א' מחדרה, לוחם ומפקד בגדוד 12 של גולני ומצטיין נשיא ליום העצמאות ה־78, על השירות, הדרך האישית והמשמעות של הבחירה לשרת כלוחם בתקופה מורכבת.
בהצייחס לשאלה "מה הכי ישראלי בעיניך", אמר א': "כשאין מלחמות כולם באווירת מלחמה, וכשיש באמת מלחמות כולם דווקא רגועים". בריאיון הסביר הלוחם את דבריו, וטען כי דווקא ברגעי הלחימה יש תחושת שליטה: "לפני המלחמה, עכשיו עם איראן, שכולם בלחץ מה יהיה ומתי תהיה המלחמה, וכאילו ממש כולם חיכו לזה. וברגע שבאמת המלחמה הגיעה, כולנו היינו רגועים, כי זה באמת משהו שאנחנו מכירים כבר יותר מדי טוב. וזה כבר נהיה לא נורמלי באמת במדינה שלנו, שאנחנו מחכים לזה בשביל להיות רגועים, שאם זה הגיע, והכול בסדר".
כמפקד בלחימה בגזרת לבנו, ולאחר שלחם קודם לכן בעזה, ביקש א' להרגיע את הציבור: "שכל תשבי הצפון יהיו רגועים, שאנחנו לפני, אנחנו עושים את העבודה כמו שצריך. וזהו, בסוף אנחנו נכנסים פנימה". הוא הדגיש את תחושת השליחות שמניעה אותו ואת שאר הלוחמים, ואמר כי גם אם הצליחו לסייע בדבר אחד קטן, שתושבי הצפון יוכלו לשתות את הקפה שהם בשקט – זה שווה את המאמצים שלהם: "אם אני אפילו טיל אחד, טיל אחד, אני הספקתי, אני כאילו טיפה שיניתי שהוא לא יקרה בכוח שלי בפנים, אני עשיתי את שלי. באמת. גם הכי קטן שיש".
"כל אחד יכל לצאת מזה, בחרנו להתגייס – ונעשה את זה בראש מורם
א’ סיפר גם על הרקע האישי המורכב ממנו צמח, לאחר שגדל במסגרת לנוער בסיכון. המסר שלו לבני נוער חד וברור: "כל המעז יכול, כל מי שרוצה הוא יכול. כל מי שנלחם יכול. כל אחד שגדל בכל קצוות הארץ – יכול לעשות את זה. באמת שכל אחד. העניין הוא הרצון", אמר בהתייחס לגיוס לצה"ל וציין כי יש גם תפקידים משמעותיים שהם לא לוחמה בשטח: "בסוף אנחנו בחרנו לעשות את התפקיד הזה. גם כשזה שירות חובה והכול, כל אחד יכל לצאת מזה. אנחנו בחרנו לעשות את זה, ואנחנו נעשה את זה עם ראש מורם".
א' הקדיש את ההצטיינות לסבא שלו, שהיה מודל לחקוי עבורו, ולחבריו שנפלו בקרבות: "קודם כל, באמת, אני מקדיש לו (לסבא שלו) את זה. בנימה הזו, אני רוצה גם להגיד שאני מקדיש את ההצטיינות שלי לשני חברים נורא נורא טובים שלי עם הפלוגה", מאר, "רון אריאלי, שנפל בגיל 20, ביום הולדת 20 שלו, בעזה. שהוא היה בגפן, יצא לקורס קצינים. ולסמר נועם אבדו, שנפל כשהוא היה בקורס מ"כים איתי באותה תקופה, ברפיח. באמת שני חברים נורא נורא טובים שלי. ובאמת, אני מקדיש להם את ההצטיינות הזו. וזה מגיע להם יותר מכל דבר בעולם". כן, גם לסבא שלי, סבא שלי הוא דמות שהוא נורא נורא משמעותית בחיים שלי. זאת אומרת, לימד אותי המון. לימד אותי מה זה להיות לוחם, לגבי מה זה לא להתבכיין על החיים האלה ולהמשיך קדימה. וזהו, באמת, לפחות שנסתכל על זה, בעזרת השם, לזה אני אגיע".
לסיום, שיתף בשאיפותיו לעתיד: "להקים בית, להקים בית בישראל לשלושה-ארבעה ילדים, בעזרת השם. ולייצג בכבוד את המדינה שלי".
