בעיות ההסעות בחינוך המיוחד בנתניה ממשיכות לעורר זעם ותסכול בקרב הורים, והפעם על רקע היעדר מלווה בהסעה, שהוביל לכאוס, אי־ודאות ופגיעה קשה בשגרת הילדים והמשפחות. בראיון שנערך ברדיו 90 עם מיטל עזיז, אם לילדה בת עשר הלומדת בכיתת תקשורת, נחשפה תמונה קשה של התנהלות לקויה, חוסר מענה מצד העירייה וגלגול אחריות על ההורים עצמם.
לדברי עזיז, בתה לומדת בכיתת תקשורת בבית הספר ב "חיים חפר", וזכאית על פי חוק להסעה עם נהג ומלווה, “מהמטר הראשון”, כהגדרתה. אלא שבימים האחרונים, עם פתיחת הקייטנה, המערכת קרסה. “מה שקורה זה פשוט כאוס אחד גדול”, אמרה. “המלווה שלנו, שהוא אדם מקסים באמת, חלה בשפעת קשה. זה לגמרי הגיוני בחורף. מה שלא הגיוני זה מה שקרה אחר כך”.
לדבריה, המלווה עדכן כבר במוצאי שבת כי אינו חש בטוב, אך מאחר שלא נמצא לו מחליף, הוא הגיע בכל זאת ביום ראשון. “ראיתי שהוא ממש על הפנים. אמרתי לו, למה אתה עובד ככה? קודם כל הוא יכול להדביק את הילדים. אני לא יכולה להרשות לעצמי שהילדה שלי תידבק ותישאר שבוע בבית”. בהמשך אותו יום הוחלט שההורים יאספו את הילדים בעצמם מבית הספר. “הורים עשו שמיניות, חלק נתקעו, אחד עזר לשני. עברנו את זה איכשהו”.
בערב נמסר להורים כי למחרת, יום שני, יימצא מלווה חלופי. ההודעה נמסרה בקבוצת הוואטסאפ של ההסעות, שבה חברים ההורים, המלווה ומנהל מערך ההסעות. “אמרו לנו לא לדאוג, בבוקר הכל כרגיל”, סיפרה עזיז. אלא שבבוקר המחרת המציאות הייתה שונה לחלוטין. “עמדנו למטה בגשם ובקור, הילדים מחכים. מי שמכיר ילדים על הרצף יודע ששינוי כזה יכול לגרום להתפרצויות, בכי ולחץ. אצלי הילדה יחסית רגועה, אבל יש ילדים שזה מאוד קשה להם”.
השעה עברה, ההסעה לא הגיעה, והטלפונים נותרו ללא מענה. “אמא ראשונה בקבוצה כתבה שגם אליה עוד לא הגיעו. ניסינו להתקשר, לא עונים. לא שמיר, לא עידו, אף אחד במחלקה. כאילו אף אחד לא עובד. בסוף לקחנו את הילדים בעצמנו לבית הספר”. בהמשך היום נמסר להורים כי יש מלווה להסעת הצהריים, אך גם שם נוצר בלבול. “חלק מההורים כבר הגיעו לאסוף את הילדים ואז גילו שכן יש מלווה. היה בלגן מוחלט”.
עזיז מדגישה כי הטענות אינן מופנות כלפי הנהג או המלווה. “הנהג, רפי, מדהים. באמת. הוא ניסה לעזור כל הזמן. אסור לו לצאת להסעה בלי מלווה, אבל הוא הפך עולמות כדי לעזור לנו”. גם על המלווה החולה הקפידה לומר מילה טובה. “דניאל, רפואה שלמה. זה לא קשור אליו. שומעים בקול שלו שהוא חולה”.
לטענתה, האחריות היא של עיריית נתניה ומינהל החינוך. “לא מלווה אמור לחפש לעצמו מחליף. יש מערכת. בן אדם חולה, יש מי שאמור לדאוג למחליף. זה תפקיד של מנהל מערכת, לא של עובד חולה ולא של הורים”. לדבריה, פניות לעירייה לא נענו כלל. “הם לא עונים. פשוט לא עונים. וזו לא פעם ראשונה. כל פעם אנחנו שומעים שהכול לפי הנהלים, אבל איזה נהלים? זה לא עובד”.
גם ביום השלישי למשבר, לדבריה, לא נרשמה יציבות. “אמרו לנו בלילה שיש מלווה. בבוקר שוב אין. הילדים למטה, עצבניים, קר להם. המחליף לא עונה בטלפון. אין עם מי לדבר”. רק לאחר התערבות הנהג, נמצאה מלווה, והילדה נאספה מהבית בשעה 08:20, בעוד יום הלימודים החל בשמונה.
ההורים נאלצים להיאחז בתקווה. “אנחנו מקווים שבשתיים וחצי יאספו את הילדים כמו שצריך. אנחנו באמת בנס חנוכה. אולי זה החג הנכון לניסים”.
תגובת עיריית נתניה:
העירייה רואה חשיבות עליונה בקיום רציף ותקין של מערך ההסעות לחינוך המיוחד, ומודעת לקושי ולתסכול שנגרם להורים כאשר מתרחשות תקלות בלתי צפויות.
במקרה הנדון, המלווה הקבוע הודיע על מחלה בסמוך מאוד לשעת תחילת הקו, דבר שמקשה באופן משמעותי על היערכות מיידית למציאת מחליף. חשוב להבהיר כי במצבים כאלה אין בידי העירייה יכולת תפעולית לשבץ מלווה חלופי באופן מיידי “מהרגע להרגע”, במיוחד כאשר מדובר בקווים ייעודיים לחינוך המיוחד המחייבים מלווים מוסמכים ומנוסים.
למחרת שובץ מלווה חלופי, אולם גם הוא הודיע בשעות הבוקר כי אינו יכול לבצע את הקו, ללא התראה מוקדמת. על אף זאת, העירייה פעלה באופן מיידי והוקפץ מלווה אחר על מנת שההסעה תצא לפועל.
לשאלת המחסור בכוח אדם, תחום מלווי ההסעות לחינוך המיוחד, מתמודד עם אתגרי גיוס כלל ארציים. העירייה פועלת באופן שוטף לגיוס מלווים נוספים, לשימור עובדים קיימים ולהרחבת מאגר המלווים הזמינים, אך מדובר בתהליך מורכב שאינו מאפשר מענה מיידי לכל אירוע חריג.
העירייה תמשיך לפעול לשיפור המענה, לצמצום תקלות ולהידוק התקשורת מול ההורים.
