"היום ילד מגיע לגן ולא יודע את מי יפגוש, ואם בכלל יהיה לו גן. זו סיטואציה לא הגיונית, אין לזה צורה".
מחסור חמור בכוח אדם בגני הילדים ממשיך להוביל לסגירה לסירוגין של גנים ברחבי אזור השרון וברחבי הארץ, לעיתים בהתראה של שעות בודדות. הורים רבים מוצאים עצמם נאלצים להישאר בבית ולהפסיד ימי עבודה, בעוד הילדים חווים חוסר יציבות ופגיעה ברצף החינוכי והרגשי. הבעיה, שמלווה את הרשויות כבר שנים, עמדה לאחרונה במוקד דיון מיוחד בוועדה לזכויות הילד בכנסת.
ראש העיר של הוד השרון, אמיר כוכבי, התראיין היום לרדיו 90 לאחר שנכח בדיון בכנסת בוועדה לזכויות הילד. על פי הנתונים שהוצגו בדיון, המחסור בכוח אדם אינו נקודתי אלא רוחבי ונוגע לרשויות רבות, בהן נתניה, כפר סבא, הוד השרון ויישובים נוספים באזור השרון. פעמים רבות מתקבלת הודעה להורים בשעות הלילה המאוחרות או בשעות הבוקר המוקדמות כי הגן לא ייפתח בשל היעדרות של גננת, סייעת או איש צוות אחר, ולרוב אין להורים חלופה זמינה. המשמעות היא פגיעה ישירה בילדים, בהורים וביכולת של המשק לתפקד באופן רציף.
יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת קטי שטרית, אמרה בדיון כי מדובר בכשל מערכתי עמוק. לדבריה, "הרכבת כבר יצאה מהתחנה ואנחנו עמוק בתוך כשל מערכתי של מחסור בכוח אדם שמוביל לסגירת גנים לסירוגין ולפגיעה ישירה בילדים, בהורים ובצוותים החינוכיים".
אמיר כוכבי, השמיע ביקורת חריפה כלפי משרד החינוך והתנהלות הממשלה. כוכבי טען כי לגננות אין מערך סדור של ממלאות מקום, אין פיקוח אפקטיבי על היעדרויות, והרשויות המקומיות אינן מקבלות החזר תקציבי כאשר הן מנסות לגשר על החוסרים בכוחות עצמן. לדבריו, המבנה שבו הגננות הן עובדות משרד החינוך ותומכות ההוראה הן עובדות הרשות המקומית יוצר אחריות כפולה ומבולבלת, דווקא במערכת מצומצמת ורגישה.
במהלך הדיון נשמעו גם עמדות ארגון הגננות הארצי, שלפיהן הסיבות המרכזיות למצוקת כוח האדם הן צפיפות יתר בגנים, עומס רגולטורי שאינו פרופורציונלי, שחיקה מקצועית וחברתית ומחסור בתקנים של גננות צוות. בארגון הציעו להפחית את מספר הילדים בקבוצות בהתאם לגיל, ולהגדיל באופן משמעותי את תקני כוח האדם.
משרד החינוך טען בדיון כי תקני הגננות מאוישים כמעט במלואם, למעט מספר מצומצם של משרות פנויות, וכי נתוני הפרישה של גננות נותרו יציבים לאורך השנים האחרונות. עם זאת, בשטח ממשיכות הרשויות וההורים לחוות מחסור יומיומי, ולטענת גורמים ברשויות אין פיקוח מספק על דיווחי היעדרויות.
בשיחה לאחר הדיון אמר ראש עיריית הוד השרון כי הבעיה חמורה אף יותר משנדמה. "הדבר המדאיג ביותר היה חוסר הקשר בין משרדי הממשלה בינם לבין עצמם. מה שהתברר מדברי אנשי האוצר הוא שמשרד החינוך בכלל לא פנה אליהם עם הבעיה הזאת. מדובר בבעיה שיש לה סיבות רבות, אבל חלק עיקרי ממנה קשור להסכמי שכר ולהכשרות, ושני הדברים האלה מחייבים את מעורבות משרד האוצר. בלי זה לא יהיה פתרון".
לדבריו, הרשויות המקומיות מנהלות מדי בוקר מאבק כדי לפתוח את הגנים, אך בכך הן למעשה מאפשרות למשרדי הממשלה להמשיך להתעלם מהמצוקה. "המאמץ שאנחנו עושים כל בוקר נותן שקט למשרד החינוך, במקום להפוך עליהם את השולחן. הם קונים זמן, ובזמן הזה ממשיכים להתעלם מהמצב הקטסטרופלי שמערכת הגנים מגיעה אליו".
כוכבי מדגיש כי מדובר בשקט מדומה. "אני לא הייתי רוצה להיות אבא לילד בגן שכל בוקר יש רולטה אם יהיה גן או לא. אם אין גן, אחד ההורים צריך להישאר בבית. הנזק הכלכלי מהיעדרות של הורים מהעבודה גדול יותר מהעלות של הכשרת סייעת או גננת מחליפה". לדבריו, הרשויות מתאמצות למנוע פגיעה במשק, אך המחיר האמיתי נגבה מהילדים. "ילד בגיל הרך צריך פנים מוכרות, יד אוהבת והמשכיות.
כוכבי סיפר כי אחד הרגעים המטלטלים בדיון היה כאשר נציגי משרד האוצר הודו בפה מלא כי הנושא כלל לא הובא לידיעתם על ידי משרד החינוך. "אחרי שלוש ארבע שנים שאנחנו נאבקים בזה יום יום, לשמוע שזה בכלל לא מוכר להם, זה פשוט לא הגיוני ולא יכול להימשך".
לדבריו, השלטון המקומי צריך להציב אולטימטום ברור לממשלה. "העמדה שלי הייתה שצריך להציג פתרונות ולתת למשרדי החינוך והאוצר פרק זמן מוגדר. אם לא יימצא פתרון, השלטון המקומי צריך להשבית את מערכת הגנים. אחרי יומיים של השבתה פתרונות יימצאו". עם זאת, הוא טוען כי שיקולים פוליטיים מונעים מהמהלך לצאת לפועל. "המרכז לשלטון המקומי מובל על ידי גורמים שמקורבים לממשלה, ויש חשש שפגיעה במערכת הגנים בשנת בחירות תפגע פוליטית. לכן ממשיכים לגלגל את המצוקה הזו במקום לפתור אותה".
כוכבי מזהיר כי ההשלכות לא יסתיימו רק בהווה. "אנחנו מדברים על מאות גנים שלא נפתחים מדי יום ברחבי הארץ, תוך התפשרות על טיב הקשר בין הילד לצוות. ילד צריך יציבות והמשכיות, והפגיעה הזו, במיוחד בשנים של חוסר ודאות, עוד תיתן את אותותיה גם בעתיד".
ממשרד החינוך טרם נמסרה תגובה רשמית, ההורים והרשויות ממשיכים להתמודד מדי יום עם חוסר הוודאות, בתקווה שהדיון בכנסת יהפוך סוף סוף לצעדים מעשיים בשטח.
