הסערה סביב תוכנית שינוי מערך השיבוצים בהרצליה ממשיכה לבעור, ובמרכזה עומדת חטיבת סמדר במערב העיר.
למרות שהעירייה כבר חזרה בה מחלק מהמהלכים בעקבות לחץ ציבורי, מאבק ההורים נמשך ובעיקר ההתנגדות למעבר תלמידי החטיבה לשכונת גליל ים. חבר המועצה יונתן יעקובוביץ’, תושב מערב העיר ומוביל ההתנגדות, מבהיר כי מדובר בהחלטה פוגענית ש"עלולה לפרק קהילות שלמות מבפנים".
יונתן יעקובוביץ’ מסביר כי האזור כולו – הרצליה ב’, הרצליה פיתוח ונוף ים – כולל כ־10,000 בתי אב. לדבריו, "זוהי אוכלוסייה במעמד סוציו-אקונומי גבוה, שתורמת חלק משמעותי מהכנסות העירייה, ודווקא היא נותרת ללא מוסד חינוכי יציב. כשאדם עובר לשכונה, הדבר הראשון שהוא בודק הוא מה יש למערכת החינוך להציע. אי אפשר לקחת שכונה שלמה ולהגיד לה: סעו מזרחה".
לדבריו, במקום לסגור את חטיבת סמדר, יש להפוך אותה ליתרון. "אנחנו רוצים להפוך את המקום לפנינה ולא לסגור אותו. החטיבה נמצאת על שפת הים, ויש לה שלוחות טבעיות כמו הבית ספר לחינוך ימי במרינה וצופי ים במרחק פחות מקילומטר. אפשר להקים פה משהו מיוחד, משהו שימלא את בית הספר ויגרום לאנשים לעמוד בתור כדי להתקבל. למה לפרק את זה במקום לבנות?"
על השאלה המרכזית שהציגה העירייה, מחסור בתלמידים, הוא משיב בתקיפות: "יש מספיק ילדים במערב העיר. הבעיה לא נמצאת במספרים אלא באיכות. מוסדות החינוך פשוט לא נותנים מענה אמיתי למי שגר פה, ולכן הורים שולחים את הילדים לבתי ספר פרטיים ברשפון, בשפיים או בכפר הירוק. אם העירייה הייתה שומרת על התלמידים האלה, לא הייתה שום בעיה בכמות".
יעקובוביץ’ טוען כי ההחלטות התקבלו בחופזה וללא שיתוף ציבור: "ממה שאנחנו מבינים, האנשים שנכנסו למנהל החינוך נמצאים בתפקיד חצי שנה, שמונה חודשים, וקיבלו החלטות בלי שיח אמיתי עם הנהגות ההורים. כל האמירות על דיאלוג ושיתוף הן מהפה ולחוץ. ההורים לא ידעו על זה, נקודה. הכול נפל עלינו כרעם ביום בהיר".
לטענתו, ההתנהלות הזו אינה בעיה נקודתית אלא סימפטום: "אני רואה בעיריית הרצליה כאוס ניהולי. זה לא רק בחינוך – זה בפינוי פסולת, בתכנון, בתחזוקה. יש כמויות מטורפות של תלונות והמערכת פשוט קורסת. חשבתי שלפחות ברמה הניהולית יש סדר, אבל היום אני רואה מצב אחר לגמרי".
כשנשאל האם הוא מבין את ההיגיון של העירייה, הוא משיב: "אין פה היגיון מסודר. תוכנית מתאר צצה משום מקום, מדברת על הכפלת העיר בלי פתרונות תחבורה, אומרים למערב העיר לנסוע למזרח. אין כאן תכנון – יש בלגן".
על האפשרות שהעירייה נקטה במדיניות שנועדה "לייבש" את החטיבה מראש, אומר יעקובוביץ’: "אני לא רוצה לייחס כוונה רעה. אני רוצה להאמין שיש פה רצון טוב שלא מגיע לידי ביטוי. אבל במקום לסגור, צריך להפוך את סמדר לפנינה שמושכת אנשים ולא מבריחה אותם. הבעיה היא לא בכמות הילדים אלא בבעיה ניהולית-פדגוגית אמיתית. קודם תתקנו את זה ונראה אם אין ביקוש".
למרות שחלק מהשינויים כבר נבלמו בעקבות מאבק ההורים, יעקובוביץ’ מדגיש כי המאבק על סמדר רק התחיל: "אסור לוותר על מוסד חינוכי שמשרת שכונה שמייצרת חצי מההכנסות של העירייה. הגיע הזמן להפסיק לנסות למצוא איפה תהיה הכי פחות התנגדות, ולהתחיל להסתכל על התמונה המלאה. מערב העיר לא יכול להישאר בלי פתרון חינוכי".
