ברעננה התפתחה בשבוע האחרון דרמה פוליטית ותכנונית סביב בקשת חב״ד לקבל היתר לפעילות בית ספר בעיר, דרמה שהובילה לפילוג חריג בתוך הקואליציה העירונית ועשויה להגיע כעת להכרעת מליאת מועצת העיר כולה. במוקד הסערה עומד מבנה ברחוב אחוזה 23, שלטענת מתנגדים אינו מתאים להפעלת מוסד חינוכי בהיקף המתוכנן, בעיקר בשל שיקולי תחבורה, בטיחות ואיכות חיים.
חבר מועצת העיר, חגי פרנקל, מספר ל "רדיו 90" כי הרקע לפרשה מתחיל בסוף שנת הלימודים הקודמת, אז הוצא צו פינוי לבית הספר של חב״ד שפעל במשך מספר שנים ללא היתר בתוך בית מגורים פרטי ברחוב רמב״ם 92. הצו ניתן לבקשת עיריית רעננה, ובית הספר נדרש לעזוב את המקום. לקראת שנת הלימודים הנוכחית שכרה חב״ד מבנה חלופי ברחוב אחוזה, אולם גם שם, לטענת גורמים בעיר, החלה הפעילות מבלי שהתקבלו כל האישורים הנדרשים על פי חוק.
על רקע זה התכנסה ועדת המשנה העירונית לתכנון ובנייה כדי לדון בבקשה למתן היתר לשימוש חורג במבנה, שיאפשר את המשך פעילות בית הספר גם בשנה הקרובה. הדיון הסתיים בהצבעה צמודה במיוחד, ארבעה תומכים מול שלושה מתנגדים. בעד אישור ההיתר הצביעו חברי המועצה חיים גולדמן ומאיר רידיש מהקואליציה, אליהם הצטרף ראש העיר חיים ברוידא, וכן חבר האופוזיציה אבי יוסף. מנגד הצביעו חברי הקואליציה רונית וינטרופ, סגנית ראש העיר, חגי פרנקל וענבר הוכברג, כולם מסיעות המרכיבות את הקואליציה העירונית.
למרות אישור הבקשה בוועדה, המתנגדים אינם מתכוונים לוותר. לדבריהם, ההליך מאפשר להביא את הסוגיה לדיון נוסף ומקיף יותר במועצת העיר, דיון פומבי שיכלול את כלל חברי המועצה ויתקיים לעיני הציבור. לטענתם, מדובר בהחלטה בעלת השלכות רחבות שאינה יכולה להיסגר בפורום מצומצם של שבעה חברים בלבד.
חבר מועצת העיר חגי פרנקל, מסיעת הרוב הדמוקרטי, שהצביע נגד הבקשה, אמר היום בתוכנית "היומן 90" כי ההתנגדות אינה מופנית כלפי חב״ד או כלפי עצם קיומו של בית ספר דתי, אלא כלפי המיקום הספציפי. “צריך לזכור שבית הספר פעל במשך שנים ללא היתר בתוך בית מגורים פרטי ופונה משם בצו בית משפט”, אמר. “זו לא בעיה שאנחנו יצרנו. אם הפעילות הייתה מתנהלת על פי חוק מלכתחילה, לא היינו נמצאים בדיון הזה בכלל”.
לדבריו, שני שיקולים מרכזיים עמדו בבסיס ההתנגדות. הראשון הוא עומסי תנועה חמורים. “כדי להגיע למבנה צריך לעבור בשכונת מגורים קטנה עם רחובות הולנדיים. גם חב״ד עצמם הביאו יועץ תנועה שטען שלא ניתן להכניס לשם מדי יום כ־130 רכבים של תלמידים בשעות הבוקר ואחר הצהריים”, ציין. הפתרון שהוצג בוועדה היה הקמת מפרץ עצירה ברחוב אחוזה והבאת התלמידים בהסעות, אך פרנקל טוען שמדובר בפתרון בעייתי ואף בלתי אפשרי.
לדבריו, רק לפני כחצי שנה ביקשה עיריית רעננה להקים תחנת אוטובוס באותו מקטע של רחוב אחוזה לטובת כלל תושבי העיר והשכונה, אך משרד התחבורה דחה את הבקשה. “נאמר לנו במפורש שבשל הקרבה לצומת עם כביש 4 ונתיב ההשתלבות, אי אפשר להקים שם תחנה או מפרץ כי זה פוגע בזרימת התנועה ובבטיחות”, אמר. “אז ל־100 אלף תושבים אמרו לא, אבל בשביל 130 תלמידים פתאום כן? זה פשוט לא הגיוני”.
שיקול נוסף שהעלה פרנקל נוגע לאכיפה. לדבריו, גם חברי מועצה שתמכו בבקשה הכירו בכך שאין אפשרות אמיתית לאכוף הגעה בהסעות בלבד. “ביקשו לבטל את ההתניה של הגעה באוטובוסים בטענה שזה לא ניתן לאכיפה. המשמעות היא שכולם יודעים שבפועל התלמידים יגיעו ברכבים פרטיים, מה שיסתום את היציאה מהעיר וייצר מפגע בטיחותי גם לתלמידים עצמם”.
פרנקל הדגיש כי אין מדובר במאבק אידאולוגי או דתי. “הצבענו בעבר בעד הקצאת קרקע לבית ספר חרדי, בעד בתי כנסת, בעד תקציבים לצורכי דת. זו לא מלחמת דת”, אמר. “השיקול היחיד שלנו הוא תכנוני וציבורי. המבנה הזה לא מתאים לפעילות ציבורית בעצימות כזו גבוהה, וכל תושבי רעננה, לא רק תושבי השכונה, ייפגעו מאישור כזה”.
לדבריו, קיימות חלופות בעיר, בעיקר באזורי תעסוקה או אזורים שאינם עורקי תנועה ראשיים. “אנחנו לא סוכני נדל״ן, אבל אמרנו בצורה ברורה – תמצאו מיקום מתאים, נבוא, נדון ונאשר. אנחנו לא פוסלים את הבקשה עצמה, רק את המיקום”.
כעת ממתינים בעיר להחלטה האם אכן תועבר הסוגיה לדיון במליאת מועצת העיר, שם צפויה הצבעה פומבית שעשויה להעמיק עוד יותר את הקרע בתוך הקואליציה. פרנקל הביע תקווה כי חברי המועצה ישקלו את הדברים מחדש. “אני מקווה שהאחריות הציבורית תגרום לחברים להקשיב לטיעונים שעלו בוועדה. בסופו של דבר, זו החלטה שמשפיעה על איכות החיים של כל העיר”.
