חבר הכנסת מיכאל ביטון מ"כחול לבן" התראיין היום לרדיו 90 והתייחס לשהותו בירוחם, לפערים העמוקים במערכת החינוך בישראל, למצבה הפוליטי של מפלגתו, ולחוק שיזם להוקרת פצועי צה״ל ונפגעי פעולות האיבה. את השיחה פתח בהבהרה אישית וגאה: “אני בירוחם, וירוחם זה החיים הטובים. אני אוהב אהבת נפש את ירוחם כל חיי. זה הבית”.
ביטון התעכב על האהבה למקום לצד הכאב על הפערים. “יש מקומות שאתה אוהב כי נולדת בהם, וכואב לך על מה שצריך עוד לעשות”, אמר, והפנה זרקור חד למצבה של מערכת החינוך. לדבריו, המדד המרכזי בעיניו הוא החינוך הטכנולוגי. “לא מעניין אותי רק הבגרות ההומנית. מעניין אותי בגרות טק, טייסים, הייטק. כשאתה רואה שאנחנו בתחתית הסולם, אתה שואל את עצמך איך זה יכול להיות”.
כדוגמה הציג את המהפכה שנעשתה בירוחם. “הבאנו 20 אנשי הייטק לחינוך, וגרמנו ל־20 אחוז מהבנות לעשות חמש יחידות פיזיקה, פי שניים מהממוצע הארצי”, סיפר. “אבל זה לא קסם. צריך מורים מדהימים, מרכז מדעים חזק וחינוך בלתי פורמלי. כשמשקיעים – רואים תוצאות”.
ביטון טען כי בישראל אין הזדמנות שווה בחינוך, והסביר מדוע. “אין שוויון משתי סיבות מרכזיות: ערים עשירות שמוסיפות עשרות אלפי שקלים לילד, וערים שאין להן מה להוסיף בכלל. והדבר השני הוא המרחק והסוציו־אקונומיה. אם עושים מיונים ל־8200 בשמונה בבוקר בתל אביב, איך ילד מקריית שמונה, בלי אוטו ובלי מודעות, אמור להגיע?”. לדבריו, המדינה צריכה להתאים את עצמה לפריפריה ולא להפך.
הוא הזכיר את פועלו בעבר במשרד הביטחון. “כשאמרתי שהמודיעין עובר לנגב, דרשתי שבכל תיכון בנגב תיפתח מגמה שתומכת במודיעין – ערבית, פרסית. זה לא חסד, זו טובת המדינה. צריך את האנשים האלה כמו אוויר לנשימה”.
ביטון התייחס גם לאי־השוויון התקציבי בין רשויות מקומיות. “יש בערך 260 רשויות בישראל. עשרים עשירות מאוד שמוסיפות לילד עשרות אלפי שקלים, וערים עניות שאין להן ארנונה עסקית ומוסיפות אולי אלף שקל. זה הרוצח השקט של האי־שוויון בחינוך וברווחה”. הוא סיפר כי אף עתר לבג״ץ נגד המדינה בנושא. “אמרתי: תנו לעיר שאין לה ארנונה עסקית תוספת שתאפשר לה לתת חינוך שווה”.
בהמשך עבר ביטון לפוליטיקה הארצית ולמצבה של כחול לבן. הוא דחה את העיסוק בסקרים ואמר: “לא מעניין הסקרים. מעניין הדרך, האמונה ומה העם רוצה. העם רוצה אחדות, נמאס לו משנאה, נמאס לו מרק כן ביבי ולא ביבי, ונמאס לו מבחירות כל שנה”. לדבריו, מפלגתו אומרת לציבור את האמת גם אם היא מורכבת. “אם אפשר להקים גוש ציוני של 61 בלי תלות בערבים – נחליף את נתניהו. ואם זה לא עובד, עדיף להיות עם נתניהו מאשר לתת לקיצוניים לנהל את המדינה”.
על פרישת המפלגה מהממשלה אמר בכנות: “באנו להציל את המדינה במלחמה, לא לשותפות פוליטית. הקבינט המצומצם עבד טוב ואז הפסיק לעבוד טוב. יכול להיות שטעינו בטיימינג, אבל באנו למשימה”.
לקראת סיום דיבר ביטון בהתרגשות על החוק שיזם, חוק יום ההוקרה לפצועי צה״ל ונפגעי פעולות האיבה. “אני משפחה שכולה, איבדתי את אחי. שנים לא היה כבוד לפצועי צה״ל. שאלתי: האם מזמינים אותם להרצאות? לימים מיוחדים? כלום”. לדבריו, המציאות הזו השתנתה בזכות רפורמת “נפש אחת” וכעת גם בזכות החוק החדש. “ביום רביעי החוק שלי בקריאה שנייה ושלישית. יום ממלכתי שנתי להוקרת פצועי צה״ל ונפגעי פעולות האיבה, עם תוכניות חינוכיות לאורך כל השנה. יש מעל מאה אלף פצועים, ואנחנו מחויבים להכיר בפועלם”.
את הראיון חתם באמירה ערכית פשוטה: “זה חוק ערכי, ציוני, ומעשה נכון למדינת ישראל”.
