סגן אלוף (מיל’) עמית יגור, לשעבר סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון בצה״ל ובכיר במודיעין, התראיין היום (ראשון) לתוכנית "יומן תשעים" בהגשת יוסי הדר, והדגיש כי זה לא מפתיע שאיראן מצליחה להמשיך ולירות בעוצמה לעבר ישראל למרות המכות הקשות שספגו: "העניין הוא שזה היה צפוי". לדבריו, זאת לאור העובדה שמדובר במדינה גדולה ובמלאי תחמושת שהם הכינו במהלך השנים.
יגור הסביר כי דפוס הירי הנוכחי אינו מתבסס על מטחים רחבים, אלא על שיגורים מצומצמים יחסית: "כל פעם זה בין טיל אחד לשניים", תוך שימוש בראשי קרב שמייצרים אפקט רחב יותר. עם זאת, גם ירי מצומצם כזה מצליח להשפיע משמעותית על הציבור בישראל. הוא ציין כי עיקר האסטרטגיה של הצד השני אינה צבאית קלאסית – אלא תודעתית. לדבריו, המטרה של משטר הטרור האיראני היא אינה הכרעה צבאית אלא יצירת לחץ על דעת הקהל בישראל, במזרח התיכון ובעולם בכלל. הם מנסים לעשות זאת באמצעות פגיעות נקודתיות והשלכות כלכליות, ולמעשה להתיש את הציבור – עד שיפעיל לחץ פנימי על מקבלי ההחלטות להפסיק את הלחימה.
115 פצועים בדרום הארץ, 11 באורח קשה; כוחותינו תוקפים באיראן | תמונת מצב
באשר לכך, יגור סבור כי ישראל וארצות הברית צריכות להתאים את האסטרטגיה לממד זה. "אי אפשר לשחק מלחמה כשהצד השני משחק איתך במגרש מסוים, ואתה משחק במגרש שני", הבהיר איש הביטחון והדגיש כי "ההשפעה צריכה לבוא לכדי לחץ על המשטר". לדבריו יש להוסיף למאמץ הצבאי גם מהלכים במישור האזרחי-תודעתי, לפעול ליצירת לחץ פנימי בתוך איראן, בין היתר באמצעות פגיעה בסמלי שלטון ובמוקדי כוח אזרחיים שמחזיקים את המשטר. "רק כשהם יראו מול העיניים שבניין הפרלמנט נפל, אז הם יבינו שהמשטר שלהם נחלש", אמר יגור.
לבנון ומדינות ערב
כמו כן, בהתייחסות לעולם הערבי ולזירות נוספות, הוא הצביע על דפוס דומה גם בלבנון וברצועת עזה, שם לדבריו יש משמעות מכרעת ל"תווך האזרחי כמקור האנרגיה של הצד השני", כלומר הצעדים הכלכליים והפגיעות בתשתיות אזרחיות המזוהות עם ארגונים כמו חיזבאללה – עשויים להשפיע על התמיכה בהם לאורך זמן. עם זאת, יגור הדגיש כי מדובר במהלך מורכב אשר דורש שילוב של כוח עם שיקול דעת.
עד מתי תימשך ההמערכה?
לגבי המשך המערכה, יגור שיער כי היא נמצאת "באמצע הדרך|, לאחר שכוחות ארצות הברית וישראל כבר "קילפו חלק ענק" מהיכולות הצבאיות של איראן. כעת, לדבריו, מתרחבת הלחימה גם לממד האנרגיה, ובראשה סוגיית מצרי הורמוז. הוא העריך כי ארצות הברית תפעל להשתלט על נקודות מפתח באזור, בעיקר באמצעות שליטה באיים האסטרטגיים, במטרה לשלוט בתנועת הספנות ולהחליש את אחד ממוקדי הכוח המרכזיים של איראן.
