קריסת מצוק משמעותית התרחשה אתמול בחוף סידני עלי בהרצליה, כאשר אלפי טונות של קרקע וסלעים התמוטטו אל החוף. שני בני אדם ששהו בסמוך למקום דקות ספורות קודם לכן ניצלו בנס. האירוע מצטרף לשורת קריסות לאורך רצועת החוף בשנים האחרונות וממחיש פעם נוספת את הסכנה הממשית לציבור.
ראש עיריית הרצליה, יריב פישר, תקף את אוזלת היד הממשלתית ואמר כי לא מדובר באירוע נקודתי אלא בתוצאה של “גרירת רגליים של שנים ואי תקצוב של תוכנית ההגנה הארצית”. בעקבות האירוע אף הודיע כי ייתכן שיורה על סגירה מוחלטת של קטעי חוף מסוכנים במיוחד.
במשרד להגנת הסביבה הדגישו כי עד כה הוקצו כ-150 מיליון שקלים לטיפול בהגנות הימיות, וזאת בכפוף לאישור תקציב המדינה, בעוד שהדרישה המקצועית עומדת על כ-360 מיליון שקלים לתקצוב מלא ומיידי. בכל הנוגע להגנות היבשתיות, האחריות מוטלת על הרשויות המקומיות, אך גם שם התקציבים טרם הועברו במלואם. לפי נתוני המשרד, כ-12 קילומטרים לאורך החוף מצויים בסיכון קריסה מיידי.
יגאל בן-ארי, מנהל היחידה הימית ברשות הטבע והגנים, תיאר את ממדי האירוע ואמר כי “נפל שם חתיכת מצוק, שטח גדול מאוד, כמה אלפי טונות. זה משמעותי מאוד. זה באמת מזל שלא היה שם אף אחד”. לדבריו, הקריסות צפויות להימשך: “המצוק החופי נפגע לכל אורכו, מאשקלון ועד גבעת אולגה. יש אזורים ממש בסכנת התמוטטות קשה”.
בן-ארי הסביר כי שלוש סיבות מרכזיות מובילות להיחלשות המצוקים. הראשונה היא הפסקת הסעת החול הטבעית מדרום לצפון. “החול שאנחנו ניזונים ממנו מגיע מכיוון הנילוס, מדרום לצפון. מתקנים שבנינו, כמו נמל אשדוד ומרינות, חוסמים את החול. הוא נתקע במבנים האלה ולא מגיע צפונה”. לדבריו, בהיעדר חול, הגלים פוגעים ישירות בבסיס המצוק: “הם מתחתרים בתחתית המצוק, נוצר מצב שהמצוק תלוי באוויר, ואז הוא קורס כי אין לו יסודות”.
הגורם השני הוא ניקוז מי הגשמים מהשטחים הבנויים. “אנחנו בונים עוד יישובים, כבישים ומדרכות. הקרקע שכבר לא מאפשרת חלחול גורמת למים לזרום בחריצים ולפורר את המצוק מלמעלה. הוא כבר מעורער מלמטה, ועכשיו גם מלמעלה – ואז הוא קורס”.
לצד הדרישה לתקציבים, בן-ארי הדגיש גם את אחריות הציבור: “צריך להפעיל היגיון בריא. לא לשכב מתחת למצוק, לא להתקרב לקצה שלו מלמעלה. זה מסוכן ויכול להיגמר בבכי”.
אופיר פינס, מנכ״ל פורום רשויות החוף ושר לשעבר, אמר כי הקריסה האחרונה היא תמרור אזהרה נוסף: “אנחנו שומעים שוב ושוב על הצורך בתקצוב ההגנות הימיות והיבשתיות, אבל בפועל הכסף לא מועבר. עד שלא תהיה החלטה ממשלתית ברורה עם תקציב מלא ומחייב, אנחנו נמשיך להתגלגל מאירוע לאירוע ולסמוך על הנס”.
בינתיים, המציאות בשטח נותרת כשהייתה: שילוט אזהרה מוצב באזורים רבים, אך גידור מלא כמעט ואינו אפשרי בשל עוצמת הגלים. הרשויות מזהירות, המומחים מתריעים, והציבור נקרא לנהוג בזהירות – עד אשר תתקבל החלטה תקציבית ומערכתית שתעניק מענה ארוך טווח לסכנת קריסת המצוקים לאורך חופי ישראל.
