הפרשן הכלכלי של "ידיעות אחרונות" גד ליאור התייחס היום (שלישי) בתוכנית "יומן תשעים" בהגשת משה גבאי להחלטת נגיד בנק ישראל להוריד את הריבית ברבע אחוז, להשפעת המהלך על משקי הבית והעסקים, וכן לסוגיות הכלכליות שעל הפרק לקראת מערכת הבחירות. לדבריו, הורדת הריבית צפויה להקל בעיקר על נוטלי משכנתאות ובעלי עסקים, אך עדיין מדובר ברמת ריבית שאינה נמוכה במיוחד.
לדברי ליאור, ההפחתה האחרונה מצטרפת לשתי הורדות קודמות, ובמצטבר הביאה לירידה של כ-300 שקלים בממוצע בהחזר החודשי של בעלי משכנתאות מאז תחילת השנה. "הורדת ריבית משפיעה בעיקר למי שנוטלים הלוואות, כמובן גם על השקעות. ולכן, היא מקלה מאוד על נוטלי המשכנתא ועל עסקים שנטלו הלוואות", הסביר, והוסיף כי עסקים נהנים אף יותר מהמהלך, משום שרבים מהם מחזיקים בהלוואות קצרות טווח בהיקפים גדולים.
הורדה חדה של הריבית עלולה להוביל לאינפלציה
בהתייחסו לתחזית שלפיה הריבית עשויה לרדת לכ-3% במהלך השנה הקרובה, העריך ליאור כי התהליך יהיה הדרגתי. לדבריו, ייתכן שלא יהיו הורדות נוספות בהחלטות הקרובות, אך בהמשך הדרך עשויות להגיע הפחתות נוספות. לצד זאת, הוא תקף את הקריאות להורדה חדה יותר של הריבית ואמר כי הפחתה של אחוז שלם הייתה עלולה לגרום לעלייה משמעותית באינפלציה. "שר האוצר לא מבין על מה הוא מדבר. אחוז פחות עכשיו זו אינפלציה עצומה, עצומה, שיכולה להגיע ל-8% ו-10%", טען.
הריבית בדרך לרדת? הפרשן הכלכלי מזהיר: "המחירים לא רק שלא יורדים – אלא ממשיכים לעלות"
ההשפעה על שוק ההון
עוד התייחס ליאור להשפעת הריבית על הדולר ועל שוק ההון, וציין כי חלק מהכללים הכלכליים שהיו מקובלים בעבר משתנים כיום. לדבריו, ירידת הריבית עשויה להחליש את המטבע המקומי ולהוביל חלק מהציבור להעביר כספים מפיקדונות שקליים לאפיקים אחרים. "יכול מאוד להיות שלא כל הדברים שלמדנו פעם בכלכלה מתיישמים היום אחרי כל כך הרבה שנים, וצריך אולי לשנות אקסיומות", אמר. עם זאת, הוא הזהיר כי השקעה בבורסה אינה נטולת סיכון.
בהמשך הריאיון הוא התייחס גם לכלכלת בחירות ולאפשרות של צעדים כמו הורדת המע"מ. לדבריו, דווקא בשל מצב הגירעון, יש מקום לשקול העלאות מסים ולא הפחתות. "להוריד בוודאי אסור. אם יעשו את זה, זו כלכלת בחירות שתפגע קשה מאוד בתקציב המדינה ובניהול הכלכלי", הדגיש. בנוסף, הוא מתח ביקורת על חלוקת כספים בתקציב המדינה וטען כי יש להפנות משאבים למילואימניקים ולצרכים כלכליים דחופים יותר.
