מאבק תכנוני מתגבש בנתניה סביב תוכנית עירונית להסטת רחוב לוי אשכול, שמטרתה לחבר את הרחוב לרחוב יצחק מודעי וליצור רצף תנועתי חדש במזרח העיר. על פי עיריית נתניה, מדובר במהלך שנועד להפחית עומסי תנועה בצירים קיימים ולשפר את הבטיחות התחבורתית, תוך צמצום הפגיעה בשטחים ירוקים ובעצים בוגרים.
אלא שתושבי שכונת גלי־ים רואים את הדברים אחרת. לטענתם, התוכנית צפויה להכניס תנועה ערה ללב שכונת מגורים שקטה ולפגוע בשטחי טבע עירוניים ייחודיים, ובראשם בריכת החורף – אתר טבע רגיש ובעל חשיבות אקולוגית. בשבועות האחרונים הופצה עצומה הקוראת לעצור את קידום התוכנית, ועליה כבר חתמו מאות מתושבי העיר.
יושב ־ראש ועד שכונת גלי־ים, דורון רז ־ צחרמוני, כתב לתושבים כי “השכונה שלנו היא לא קו על המפה ולא פרויקט תחבורתי – זה הבית שלנו”. לדבריו, בריכת החורף והפארק הסמוך הם “הלב הפועם של השכונה”, ופגיעה בהם משמעותה פגיעה באיכות החיים, בביטחון הילדים ובעתיד האזור כולו.
חיזוק לעמדת התושבים הגיע גם מהחברה להגנת הטבע. הדס מרשל ־ברוך, רכזת שמירת טבע במחוז מרכז, הביעה התנגדות לתוכנית ואמרה כי בתקופה של אירועי גשם קיצוניים, אתרי טבע עירוניים ממלאים תפקיד חיוני בוויסות מי נגר. לדבריה, סלילת כביש סמוך לבריכת החורף עלולה להוביל לחדירת מזהמים, לפגיעה בבעלי חיים ובצמחייה נדירה ואף לערעור המערכת האקולוגית העדינה של האתר.
עוד הוסיפה כי תפיסת העולם הסביבתית כיום דוגלת בצמצום סלילת כבישים חדשים ובהשקעה בתחבורה ציבורית, הליכה ורכיבה על אופניים.
תושבים שבחנו את התוואי המוצע טוענים כי הוא חודר לשטחי הפארק ואף עלול לפגוע בשבילי ההליכה ובצמחייה הסמוכה לאגם. חלקם מציינים כי מאז פתיחת צומת יצחק מודעי–בן גוריון, קיימת כבר חלופה תחבורתית סבירה, ולכן נחיצות הפרויקט מוטלת בספק.
מעיריית נתניה נמסר כי התוכנית אושרה להפקדה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה במרץ 2025, לאחר דיון מקצועי שעסק בצרכים התחבורתיים ובהשלכות הסביבתיות. עוד נמסר כי הוועדה קבעה תנאים ברורים, בהם טיפול בניקוז, שמירה על עצים, חיבור לציר מודעי והמשך תכנון מפורט שיבחן את ההשפעות התחבורתיות והסביבתיות לעומק. בעירייה מדגישים כי מדובר בתוכנית הנמצאת בשלב תכנוני בלבד, ללא התחייבות ללוחות זמנים לביצוע, וכי הציבור מוזמן להגיש התנגדויות – שייבחנו במסגרת ההליך הסטטוטורי.
בשלב זה מתכוונים התושבים, לצד החברה להגנת הטבע, להגיש התנגדויות מסודרות ואף לבחון צעדים משפטיים, במטרה להביא לבחינת חלופות תכנוניות או לעצירת המהלך. לדבריהם, האתגר הוא למצוא איזון בין פיתוח תשתיות לבין שמירה על ערכי טבע נדירים בלב העיר.
