חבר הכנסת אוהד טל (הציונות הדתית) דוחה את הטענות לפיהן מפלגתו תומכת ב“חוק השתמטות”, ומבהיר כי בכוונתו לקדם תיקונים מהותיים בחוק הגיוס, שיביאו לשינוי אמיתי במציאות. בריאיון לרדיו 90 אמר טל כי הדיון הציבורי סביב החוק הפך ל“רדוד ופוליטי”, במקום לעסוק בפתרון מעשי.
לדבריו, הביקורת המוטחת בציונות הדתית מנותקת מהמציאות בשטח:
"אני מדבר איתך מאפרת. כל השכנים שלי, כל החברים שלי – נמצאים בסבבים בלתי נגמרים של מילואים. אף אחד לא ילמד אותנו מה זה שירות בצה״ל ומה זה הקרבה משפחתית”.
טל טען כי מפלגתו היא מהבודדות שמבקשות לקדם פתרון מעשי לסוגיית גיוס החרדים:
"יש כאלה שטוב להם שהמצב יישאר כמו שהוא – ויש כאלה שרוצים להפוך את זה לקמפיין פוליטי. אנחנו רוצים תהליך אמיתי, עם סנקציות ועם אחריות גם מצד צה״ל, שיביא אלפי חרדים לשירות צבאי”.
"החוק הקיים – עם חורים שצריך לסתום"
בנוגע לחוק הגיוס שהוגש בכנסת, הבהיר טל כי הוא כולל רכיבים חיוביים – אך גם ליקויים משמעותיים:
„יש דברים טובים בחוק, ויש בו הרבה חורים. אנחנו מגבשים כעת רשימת תיקונים ונניח אותה על שולחן ראש הממשלה ויו״ר ועדת חוץ וביטחון”.
עם זאת, הוא סירב לפרט בשלב זה מהם כלל התיקונים, אך הדגיש כי יש להעלות את אחוזי הגיוס ולוודא שהמתגייסים משתלבים גם בתפקידי לחימה. לדבריו, האחריות אינה רק על הציבור החרדי:
„ניהול כוח האדם בצה״ל לא מצטיין. יש יחידות שעשו שבעה סבבי מילואים, ויש כאלה שכמעט לא נקראו. לכן חלק מהדרישה חייבת להיות גם כלפי צה״ל”.
ועדת חקירה ל־7 באוקטובר: "צריכה לזכות בלגיטימציה רחבה"
בהתייחסו למחלוקת סביב הקמת ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר, דחה טל את הטענות כי מדובר בוועדת טיוח. לדבריו, גם ועדת חקירה ממלכתית קובעת את המנדט באמצעות הממשלה, ולכן הוויכוח אינו טכני אלא נוגע לאמון הציבור.
טל הציג את הצעת הקואליציה לוועדה פריטטית:
„אנחנו במציאות קוטבית. יש מי שלא סומך על ראש הממשלה, ויש מי שלא סומך על נשיא בית המשפט העליון. לכן ההצעה ההגיונית היא ועדה שחציה נבחרת על ידי הקואליציה וחציה על ידי האופוזיציה, עם אנשים בקונצנזוס”.
לדבריו, ועדה כזו תוכל לזכות בלגיטימציה ציבורית רחבה – תנאי הכרחי לחקר האמת.
חוק ועדת שמגר ועסקאות חטופים
טל התייחס גם לקידום הצעת החוק לעיגון מסקנות ועדת שמגר, העוסקת בעסקאות חטופים. הוא ציין כי מדובר ביוזמה חוצת מפלגות שהוגשה בעבר גם על ידי יאיר לפיד, אביגדור ליברמן וחברי כנסת נוספים.
„אנחנו נמצאים בחלון זמן היסטורי”, אמר, "שבו אולי נוכל, אחרי שנים, להיות בלי חטופים בידי ארגוני טרור – ולנהל סוף־סוף דיון אסטרטגי אמיתי”.
לדבריו, המציאות שנוצרה בשנים האחרונות הגבירה את המוטיבציה לחטיפות:
"ראש השב״כ עצמו אמר בקבינט שהמוטיבציה לחטוף ישראלים רק גדלה בעקבות העסקאות”.
הצעת החוק כוללת, בין היתר, הגבלות על שחרור מחבלים, יחס שחרור מצומצם, ואיסור שחרור מי שטרם ריצה את רוב מאסרו או שיש לו „דם על הידיים”. בנוסף, מבקש טל לקדם את מה שהוא מכנה "חוק גולדין”, שיקבע כי סיוע הומניטרי יינתן רק בכפוף להדדיות כלפי חטופים ישראלים.
"המטרה ברורה”, סיכם, "להפוך חטיפה מנכס לנטל – ולשלול מארגוני הטרור את הכדאיות שבפשע הזה”.
