חברת הכנסת שרן השכל, סגנית שר החוץ, מציבה חזית פנימית חריגה בתוך הקואליציה נגד חוק הגיוס המתגבש, ומבהירה ב "רדיו 90" כי לא תהסס להצביע נגדו גם במחיר אישי ופוליטי. בראיון שנערך עמה, היא אומרת כי מדובר בסוגיה ערכית וביטחונית מהמעלה הראשונה, ולא במהלך פוליטי רגיל.
לדבריה, כבר בשלב מוקדם הבינה כי מופעלים לחצים כבדים על יו״ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין להסכים למתווה בעייתי.
״כבר בערב התקיפה באיראן, כשראיתי שמפעילים איומים ממשיים כדי להיכנע למתווה שלא היה טוב, הבנתי שהוא חייב קונטרה מבפנים״, אמרה. ״ידעתי שאשלם מחירים, וזה בסדר. זה חוק שיקבע את עתיד ביטחון מדינת ישראל״.
השכל מדגישה כי ישראל ניצבת בפני עשור ביטחוני מורכב בהרבה. ״מדינת ישראל הולכת לעימות רב-זירתי, מאתגר יותר ממה שחווינו. זה לא רק טכנולוגיה וחימושים, זה בעיקר כוח אדם. צה״ל חייב עוד לוחמים מתחת לאלונקה״.
על אף הביקורת החריפה, השכל טוענת כי לא ננזפה ולא נקראה לסדר על ידי ראש הממשלה או הנהגת מפלגתה. ״הם יודעים שאין לי מטרה להפיל את הממשלה. זה אירוע ערכי בלבד, ואני שמה את ביטחון המדינה מעל הכול״.
לדבריה, כבר כעת קיים גוש חוסם נגד החוק בנוסחו הנוכחי. ״יש לפחות שישה חברי כנסת שיצביעו נגד החוק כפי שהוא. החוק הזה לא עובר, אין לו רוב״, קבעה. היא מותחת ביקורת חריפה על מנגנון המדדים בחוק: ״כשנותנים שנתיים וחצי עד שבודקים אם התגייס אפילו חרדי אחד, זו מריחה פרלמנטרית. שמים את זה בחוק כדי למשוך זמן״.
השכל מגדירה את החוק כ ״חוק השתמטות״ ומפרטת שורה של כשלים. ״אין סנקציות אמיתיות. אין משהו שיגרום למישהו לקום בבוקר ולהגיד אני מתגייס, אחרת אני מאבד פריבילגיות״. לדבריה, גם ההגדרה של מיהו חרדי פרוצה לחלוטין: ״יש פה חורים כמו גבינה שוויצרית״.
עם זאת, היא טוענת כי קיימים פתרונות. ״הצעתי מתווה פשרה ששומר על עולם התורה ונותן לצה״ל את כוח האדם הנדרש. הבעיה היא שלא רוצים לשנות את המציאות״. לדבריה, ניתן היה לבחון גיוס ללא סנקציות לתקופת ניסיון קצרה: ״שישה חודשים. אם זה עובד – מצוין. אם לא, להטיל סנקציות קשות״.
בנוגע לקריאות של שרים בממשלה שלא לציית לפסיקת בג״ץ, השכל נוקטת עמדה ברורה. ״זה לא ראוי. גם אם יש ביקורת קשה על היועצת המשפטית, יש החלטת בג״ץ וצריך לכבד אותה. תעשו הליך תקין ותימנעו מפוליטיזציה מיותרת״.
באשר לוועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, השכל תומכת בהקמתה אך מדגישה את הצורך בלגיטימציה ציבורית רחבה. ״העם קרוע. ועדה כזו חייבת להיות מקובלת על רוב הציבור, אחרת המסקנות שלה לא יחזיקו״. היא אף הציעה מתווה פשרה הכולל מעורבות של משפחות שכולות ונפגעים בבחירת חברי הוועדה.
לשאלת עתידה הפוליטי, השכל לא התחייבה למפלגה מסוימת. ״אני אהיה במקום שבו אוכל לייצג את הציבור היצרני, הציוני, זה שמשרת, עובד ומשלם מיסים. איפה שאוכל לעשות את זה – שם אהיה״.
