לאחר שנים של עיכובים, דחיות ומאבקים משפטיים, החלה באחרונה פעילות בשטח מזוהם בהיקף של כ־250 דונם במתחם תע״ש, הסמוך לשכונות נווה עמל והרצליה הצעירה. מדובר בחלק קטן מתוך מתחם רחב ידיים המצוי בתחומי הרצליה ורמת השרון, שסובל מזיהום קרקע חמור כתוצאה מפעילות עבר של ייצור חומרי נפץ, חומרים כימיים מסוכנים ומתכות כבדות, שחלקם חלחלו לקרקע ולמי התהום.
המדינה מקדמת מזה שנים תוכניות להקמת שכונות מגורים ותעסוקה בשטח, אך אלו נתקלו בהתנגדות מצד ארגונים סביבתיים ורשויות מקומיות, שדרשו טיהור מלא של הקרקע לפני כל בנייה. כעת, עם תחילת העבודות באזור המצוי בתחום הרצליה, מקווים גורמים שונים כי מדובר בפריצת דרך, אך בקרב התושבים והפעילים הסביבתיים נותרו חששות כבדים.
בשבוע שעבר התקיימה פגישה בין נציגי עיריית הרצליה, המשרד להגנת הסביבה, החברה לשירותי איכות הסביבה ותושבים מהאזור, בעקבות פרסומים על תחילת העבודות. התושבים העלו דאגות בנוגע לאופן ניקוי הקרקע, לסיכונים בריאותיים אפשריים במהלך העבודות, להשפעה על הצמחייה ובעלי החיים, וכן לשקיפות בפרסום ממצאים שיתגלו במהלך החפירות.
עמותת “אחלה” – איכות חיים לתושבי השרון, הפועלת מאז 2006 ומובילה את המאבק הציבורי סביב המתחם זה כ־20 שנה, בירכה עקרונית על תחילת הטיפול בקרקע, אך הביעה ביקורת על אופן שיתוף הציבור. יו״ר העמותה, רוני רום, אמר בראיון לרדיו 90 כי “כל התקדמות בטיפול בקרקע היא דבר טוב, ועל זה אנחנו נלחמים כבר עשרים שנה. אבל הדרך שבה בוצע שיתוף הציבור לאחרונה הייתה מהירה מדי ולא מספקת”.
לדבריו, ההודעה על המפגש נמסרה זמן קצר בלבד מראש, דבר שמנע השתתפות של נציגי העמותה ואנשי מקצוע מטעמה. “שיתוף ציבור צריך להיות אמיתי, מקצועי ופתוח. לא רק פורמלי. יש לנו בעמותה אנשים שעוסקים בתחום הזה שנים ויודעים לשאול את השאלות הנכונות”, ציין.
רום הזכיר כי בעבר התגלו בשטח ממצאים מפתיעים, בהם חביות זיהום ובונקרים ישנים, חלקם בתוך שטח הרצליה, שגרמו להפתעה גם בקרב הרשויות עצמן. “רק לפני שנתיים התגלו זיהומים חמורים שלא היו ידועים, וגם פיצוצים שאירעו באזור נוף ים הפתיעו את המערכת כולה. זה מוכיח עד כמה הבקרה הציבורית חשובה”, אמר.
עוד ציין כי במסגרת עתירה שהגישה העמותה בעבר, קבע בית המשפט כי הליכי הטיפול בקרקע ייעשו בשיתוף ציבור. “שיתוף ציבור זה לא קישוט. זו בקרה חיונית על תהליכים שיש להם השפעה ישירה על בריאות הציבור והסביבה”, הדגיש.
בעוד העבודות הראשוניות יוצאות לדרך, התושבים והפעילים מדגישים כי ימשיכו לעקוב מקרוב אחר המתרחש בשטח, בתקווה שהפעם תתבצע מלאכת הטיהור באופן יסודי, שקוף ובטוח – כתנאי לכל פיתוח עתידי.
