בעקבות אירוע הירי הקשה בנתניה, שבו נורה למוות לוחם מג"ב סמל שני דוד אמרני ז"ל, אשר סבל מפוסט-טראומה אך לא היה מוכר כהלום קרב, עולה שוב למרכז השיח סוגיית הלוחמים המתמודדים עם פציעות נפשיות שקופות.
אוהד ניימארק, מנכ"ל עמותת "כשהחזקים מתגלים" המעניקה מעטפת טיפולית ללוחמים, הסביר את הקושי הביורוקרטי והחברתי העמוק המונע מלוחמים לפנות בזמן לקבלת סיוע מקצועי: "לבוא ולדבר עם קב״ן או קב״נית, איש מקצוע, זה לא פשוט ללוחם. יש לזה המון משמעות. ה'מאצ'ו הגברי', הלוחם או הלוחמת – לבוא ולהגיד 'אני צריך עזרה', זה לא דבר פשוט לבוא ולעשות את הצעד הזה. יכול להיות שבמקרה הזה באמת הכל יתבשל בתוך הנפש של הבן אדם, בתוך עצמו, והוא אגר ואגר ואגר – עד שזה התפוצץ. יש אנשים שלא רואים את הפציעה הפיזית, והפציעה נמצאת אצלם בתוך הנפש".
ניימארק הבהיר כי המענה הממשלתי הקיים אינו מספיק, וכי עיקר שליחותה של העמותה היא להגיע בדיוק אל אותם לוחמים שאינם מוגדרים במערכת: "בסוף המענה שהמדינה נותנת הוא טוב, אבל הוא אף פעם לא מספיק. אנחנו מביאים את המענה הזה דווקא לחבר'ה שלא מוכרים, שהם מרגישים את הצורך אבל לאו דווקא יפנו לקב"ן. אנחנו מנסים לתת את המענה של 'לפני', לפני שזה מתפרץ ולפני שהם צבועים כבר במספר מסוים, כדי להרגיש שהכל בסדר והכל בטוח".
