ההספדים באצטדיון קורעים את הלב, כל מכובדי המדינה נוכחים.
רוני איכר, בעלה של מרים: " הכרנו בגיל 52, הענקת לי רוך וחום. מרים שלי, לצערי לא אמרתי לך מספיק פעמים כמה אני אוהב אותך, כמה יפה ואיזו סבתא היית , אכפתית, מסורה ומעורבת. קשובה לכל בעיה, אמא וסבתא של כולם. דאגת המון לאחיך בני, ורצית לשמח אותו באירועים משפחתיים שונים. תמיד הבעת אמפטיה וידייך היו עסוקות כל הזמן בכל התחומים. ניהלת הכל תוך יוזמות רבות וללא חשש משינויים. היית האור שבחדר, אלופה ביצירת קשרים חמים ואינסוף חברויות. רצינו בשארית חיינו להקדיש יותר זמן לנו ולמשפחה. את המשכת כרגיל לנהל את העיר בנחישות וביעילות, היית סופר- וומן, אני בר מזל שהצלחתי לחיות עמך ולצידך.
שר הבטחון ישראל כץ: "נתניה הפכה להיות עיר יפה, כמוך מרים, שהקרנת עליה מיופייך החיצוני והפנימי. מרים הייתה מנהיגת ציבור, מעוררת הרשאה. במשך 27 השנים מרים הייתה החוק המניע של העיר נתניה. היא הפכה את נתניה לאחת הערים המובילות בישראל. היא עשתה זאת מתוך תחושת שליחות, ותוצאות מעשיה בולטים היטב בכל פינה בעיר. מי שהכיר את מרים ידע שקשה לא להידבק בהתלהבותה, ובאנרגיה האינסופית שלה. עיר שלמה כואבת את אובדן "האמא של נתניה", אנחנו נמשיך את מורשתה של מרים ונסייע לעיר נתניה ככל שיידרש ונוכל לעשות. תודה לך על שהיית חברה אמיתית, שותפה לדרך ושליחת ציבור."
מר רון חולדאי: "לא היית רק ראשת עיר מוערכת, תמיד עם חיוך גדול אך נוקבת. הכרנו לפני 27 שנים, היית ג'ינג'ית מהימין, אך כשזה הגיע לשלטון המקומי רק זה היה לך חשוב. תמיד נוכחות מרשימה, אהבתי אותך והיינו חברים, רק לאחרונה עוד חישבנו כאן יחד במסעדה בנתניה, למרות כל הקשיים. ידעת לחייך גם מתוך כאב, היית השראה של ממש".
טל וצפריר, ילדיה של מרים: "עמדת לצד התושבים תמיד, היית בכל לוויה וביקרת כל משפחה. תמיד דאגת למי שסביבך, הנתינה הייתה חלק ממך, את נתניה."
טל הבת: "את היית אמא שלי, תמיד מצאת זמן בשבילי והיית העוגן והמשענת. אהבת את הנכדים והיית גאה בהם כל כך. אני זוכרת שנשברת רק אחרי ה – 7 באוקטובר, בכית כל כך. אך מבחוץ אף אחד לא ידע, חיזקת את כולם. כל אדם חלש ונזקק היה לנגד עינייך. אומרים שהיית אשת ברזל, אך לצד החוזקה היית כה רגישה".
