שר האנרגיה והתשתיות וחבר הקבינט, אלי כהן, התייחס בראיון מקיף לעסקת הגז עם מצרים, לסוגיות מדיניות וביטחוניות אזוריות, ולהתפתחויות בזירה הפוליטית הפנימית, והגדיר את העסקה האחרונה כ ״עסקת הייצוא הגדולה ביותר אי פעם שביצעה מדינת ישראל״.
לדבריו, מדובר בעסקה בהיקף כולל של כ־112 מיליארד שקלים, מתוכם כ־58 מיליארד שקלים צפויים להיכנס לקופת המדינה. ״הכסף הזה ילך לביטחון, לחינוך ולרווחה״, אמר כהן, והוסיף כי לצד ההכנסות הישירות, העסקה כוללת גם השקעה של כ־16 מיליארד שקלים בתשתיות, שתתרום לחיזוק המשק וליצירת מקומות עבודה. כהן הדגיש כי ההשלכות הכלכליות יורגשו גם ברמת האזרח: ״אנחנו הבטחנו שמחיר החשמל בישראל יישאר בין הנמוכים ביותר ב־20 השנים הקרובות, וזה יעד מרכזי שהצגנו והנענו״.
כהן ציין כי לעסקה יש גם השפעות מקרו ־כלכליות רחבות יותר. ״אנחנו רואים את הבורסה עולה, את השקל מתחזק ועומד סביב 3.2 שקלים לדולר. שקל חזק זה טוב לאזרחי ישראל, כי הכסף שלנו שווה יותר״. לצד זאת, הדגיש השר גם את הממד המדיני והביטחוני של העסקה: ״יש כאן גם דיבידנד ביטחוני ־ מדיני ברור של הגברת היציבות האזורית״.
לשאלה האם מדובר בעסקה כלכלית בלבד, כפי שטוענים במצרים, השיב כהן כי ״בסופו של דבר זו עסקה כלכלית, אבל ברור שהיא מחזקת את היציבות באזור. טוב שהשכנות שלנו נשענות עלינו ולא להפך״. לדבריו, במהלך ארבעת חודשי המשא ומתן האינטנסיבי, הסוגייה המדינית עמדה כל העת על הפרק. ״חתמתי על ההסכם רק לאחר שהבטחנו שהאינטרסים של מדינת ישראל נשמרים במלואם״.
כהן התייחס גם לפסגה האזורית בה השתתף יחד עם יוון וקפריסין, ואמר כי אף שהכותרת הרשמית הייתה אנרגיה, מדובר במהלך רחב בהרבה. ״זו פסגה שנועדה ליצור ברית אזורית, לחזק את היציבות ולשלוח מסר ברור למי שמנסה לערער אותה״. לדבריו, הפסגה התקיימה גם על רקע ביקורו הצפוי של ראש הממשלה בוושינגטון, שם יידון בין היתר רעיון מסדרון התשתיות מהמזרח למערב. ״בסוף היום צריך ליצור בריתות, ויש כאן מסר מדיני מאוד חשוב״.
כהן אישר כי ״אנחנו רוצים מסדרון שמתחיל בהודו, עובר דרך המזרח התיכון, מגיע לישראל ומשם לאירופה. זו בשורה חשובה לא רק לנו, אלא גם לעולם, כי היא יוצרת אלטרנטיבה לנתיבים אחרים״. בהתייחסות לטורקיה אמר: ״אנחנו מתקדמים ודואגים קודם כול לאינטרסים של מדינת ישראל״.
בנוגע לרצועת עזה אמר השר כי עסקת הגז היא ״בשורה רעה מאוד לחמאס״, וציין כי היא צפויה להגביר את שיתוף הפעולה הביטחוני והאזורי. באשר לשלב ב׳ של ההסדרה בעזה הבהיר: ״החזרת כל החטופים היא תנאי בסיסי. בשלב ב׳ הדבר המרכזי הוא פירוז חמאס מנשקו. זה העיקר״. לדבריו, יש ספק אם כוח בינלאומי יוכל לבצע משימה זו לבדו. ״אם הכוח הבינלאומי לא יעשה זאת במסגרת הזמן שתוגדר, אנחנו נעשה זאת״.
כהן התייחס גם לאיומים מכיוון איראן ואמר כי ישראל ערוכה לכל תרחיש. ״אנחנו הוכחנו שיש לנו את היכולות. כל עוד המשטר הנוכחי באיראן קיים, הוא ימשיך לחתור נגדנו, אבל אנחנו נהיה שם מתי שנצטרך לפעול״. גם בזירה הצפונית, לדבריו, ישראל שומרת על חופש פעולה. ״יש תסכול גדול מהמצב בלבנון. אם נצטרך לבצע תקיפה משמעותית, לא נהסס לעשות זאת״.
חבר הקבינט התייחס גם לסוגיית ועדת החקירה ואמר כי כעת זהו הזמן לקדם אותה. ״העצימות במלחמה ירדה, וצריך להקים ועדת חקירה בהרכב מאוזן שמקובל על החברה הישראלית״. הוא ציין כי יש למצוא דמויות שאינן מזוהות פוליטית, בעלות רקע ביטחוני ואמון ציבורי רחב. ״המטרה של החקירה היא לא העבר, אלא העתיד – כדי שמחדל כזה לא יחזור. הילדים שלנו נמצאים בחזית, וזה מה שחשוב לעם ישראל״.
