משפחתו של ילד כבן שלוש מחריש, הסובל מעיכוב התפתחותי שפתי, טוענת כי שיבוצו בגן ילדים רגיל גורם להחמרה במצבו הרגשי וההתפתחותי, וכי חרף חוות דעת מקצועיות ברורות, בקשתם להעבירו למסגרת חינוך מיוחדת נדחתה.
הילד, שהחל השנה את שנתו הראשונה במסגרת חינוכית, שובץ על ידי העירייה בגן רגיל, אף שלדברי בני משפחתו המסגרת אינה מתאימה לצרכיו. לדבריהם, מאז תחילת השנה ניכרת רגרסיה משמעותית בתפקודו, והוא חזר להשתמש בחיתולים, מסרב להגיע לגן בחלק מהימים ומשדר מצוקה יומיומית. במשפחה מציינים כי גם הגננת סבורה שהגן הנוכחי אינו מותאם עבורו.
סבתו של הילד, חני, סיפרה היום בתוכנית "היומן 90" כי העיכוב ההתפתחותי ממנו הוא סובל הוא בעיקר שפתי. לדבריה, "הוא מסובב מילים ולא מדבר בצורה תקינה, קשה להבין אותו". לדבריה, כבר בשנה שעברה המליץ מומחה להתפתחות הילד על שילובו בגן תקשורת או בגן שפתי, מסגרת קטנה הכוללת ליווי של קלינאי תקשורת וטיפולים מותאמים, אך הבקשה נדחתה.
"הילד נכנס לגן שלא מתאים לו, נגמל מחיתולים וחזר לחיתולים באופן מלא, רק בגן", סיפרה. "בזמן שהוא משחק, ביד אחת הוא משחק וביד השנייה קופץ אגרוף, וזה סימן למצוקה מאוד קשה". לדבריה, בגן שבו הוא לומד כיום יש כ-30 ילדים, והוא "נופל בין הכיסאות והולך לאיבוד".
חני הדגישה כי אין למשפחה טענות כלפי הצוות החינוכי. "הגננות מהממות, גננות של משרד החינוך, ומהרגע הראשון אמרו שצריך להעביר אותו כמה שיותר מהר כי המסגרת לא מתאימה לו".
לדברי המשפחה, הבקשה להעברה לגן שפתי נדחתה שוב ושוב בטענה שהמסגרות הקיימות מיועדות לילדים על הרצף האוטיסטי בלבד, וכי מאחר שהילד אינו מאובחן על הרצף, לא ניתן לשבצו בהן. "יש לי את כל המסמכים", אמרה חני. "בוועדת הערר נכתב שאין מקום ושהם מעבירים רק ילדים על הרצף. המשמעות היא שהוא צריך לסיים שנה שלמה במקום שלא מתאים לו, וכולנו מתוסכלים מזה".
מעיריית חריש נמסר בתגובה כי אין באפשרותה לפרט בעניינו האישי של הילד, אך צוין כי הוריו הגישו בקשה לדיון בוועדת זכאות ואפיון חריגה של משרד החינוך, ונענו כי הבקשה אינה עומדת בקריטריונים שנקבעו. "ידינו כבולות", נמסר. "אין לעירייה סמכות לשבץ בגן חינוך מיוחד ילדים שלא עברו ועדת אפיון וזכאות על פי החוק".
בתגובה לכך אמרה חני כי המשפחה פעלה בהתאם לכל דרישות המערכת. "עשינו אבחון מחודש, הבאנו מומחה להתפתחות הילד, הבאנו כל מה שביקשו מאיתנו. הרופא כתב בצורה נחרצת שהוא צריך מסגרת קטנה, וגם הגננת והפסיכולוגית בגן אומרות שזה לא הגיוני שילד יישאר במסגרת שלא מתאימה לו".
לדבריה, הילד מתקשה להשתלב חברתית בגן. "הוא ילד חכם, חייכן ומקסים, אבל בגן הוא בודד, עומד בצד בזמן שכל הילדים משתתפים".
המשפחה ממשיכה לפנות לגורמים הרלוונטיים בתקווה למצוא פתרון, וטוענת כי המקרה ממחיש כיצד ילדים עם עיכוב התפתחותי שאינו נכנס לקטגוריה אבחנתית ברורה עלולים להישאר ללא מענה מתאים.
