בשכונת אגם שלוש בנתניה, אחת השכונות החדשות בעיר, שורר בימים אלו כעס הולך וגובר מצד הורים לילדים בגיל הרך. המציאות שנוצרה עם התקדמות אכלוס השכונה הצעירה חושפת בעיה חמורה של תכנון לקוי בתחום מוסדות החינוך, ובעיקר בתחום הגנים. בשיחה עם יוסי הדר ביומן הצהריים של רדיו 90, סיפרה דפנה קדוש מלר, נציגת ההורים של שנתון 2022, על מצוקה שהולכת ומחריפה – כאשר גנים שנבנו בשכונה מיועדים דווקא לילדים מחוץ לה, וילדי השכונה עצמם נשלחים לגנים מרוחקים.

לדבריה של קדוש מלר, כבר בשנת הלימודים החולפת היה ברור כי קיים מחסור במקומות בגני הילדים. "כבר בשנה שעברה, כשהשכונה החלה להתאכלס, נפתחו שלושה גנים בלבד -שניים לחובה וטרום-חובה, ועוד גן טרום-טרום-חובה. בנוסף היה גן ממלכתי-דתי אחד. זה פשוט לא הספיק," היא אומרת. "כבר אז, חלק מהילדים לא קיבלו מקום בשכונה ונשלחו לגנים מחוצה לה."

השנה, מסבירה קדוש מלר, המצב החמיר עוד יותר. לדבריה, עם פרסום השיבוצים לגנים, התברר כי כל ילדי שכבת טרום-טרום-חובה שובצו לגן אחד בלבד – גן שלומית כהן אסיף. "מעל 70 ילדים קיבלו שיבוץ לאותו גן, שזה מספר כפול ואף יותר מהיכולת לקלוט ילדים. לא הייתה אפשרות בחירה ולא הוצעה חלופה נוספת."

היא ממשיכה ומתארת את תחושת ההורים: "רק אחרי פניותנו החוזרות ונשנות, התקבלה התייחסות מהעירייה, ורק אז הודיעו לנו שילדים יישלחו לגנים מחוץ לשכונה, כולל שכונת דורה ושכונות מרוחקות נוספות."

לדבריה, מדובר לא רק בבעיה לוגיסטית אלא גם עקרונית: "אנחנו שואלים, למה הגנים שנבנו בשכונה שלנו משמשים גני חינוך מיוחד שמגיעים אליהם ילדים מכל רחבי העיר, ולא את ילדי השכונה עצמה?"

"גן שהועתק לשכונה שלנו – כשהיה ברור שתהיה בעיה"

השאלה המרכזית שנשאלה בשיחה, ביומן הצהריים עם יוסי הדר, הייתה מדוע מראש לא תוכננו גני החינוך המיוחד בשכונות שכבר מאוכלסות. "גן אגמים, לדוגמה, היה עד לפני שנתיים בשכונת אגמים. העבירו אותו לאגם שלוש – כשכבר ידעו כמה משפחות עומדות להגיע לכאן," אומרת קדוש מלר. "אז למה להעביר דווקא לפה, כשברור שגם כאן יהיה חוסר?"

מהעירייה נמסר בתגובה: "הרשות בונה גנים בהתאם לקצב ההרשאות ממשרד החינוך. נבנו שישה גנים, והוגשה כבר לפני שנה בקשה לעוד שישה. טרם התקבלה ההכרה בצורך. כללי משרד החינוך קובעים שגן יכול להיות במרחק של עד שני קילומטרים מהבית. גני דניאל נמצאים במרחק של כ-900 מטרים בלבד מהשכונה. גני החינוך המיוחד כוללים התאמות מיוחדות והוקמו באישור משרד החינוך. לא נפעל להוצאתם מהשכונה ולא נהרוס גנים מותאמים".

קדוש מלר הגיבה לתגובת עיריית נתניה בחריפות. "אנחנו לא טוענים נגד עצם קיומם של גני חינוך מיוחד. אבל מדוע הם כאן, על חשבון ילדי השכונה? העירייה ידעה מראש מה צפוי בשכונה. גם אם 900 מטר זה 'בתוך הכללים', בפועל אין דרך בטוחה ללכת ברגל, אין צל, אין מדרכות. ילדים בני שלוש לא יכולים ללכת את המרחק הזה, בטח שלא בקיץ הישראלי."

היא מוסיפה: "הכללים האלה נועדו למצבים שבהם באמת אין גן בשכונה, לא כשיש גנים, פשוט מונעים מילדי השכונה להיכנס אליהם."

"אמרו לנו: אין פתרון, חכו חמש שנים"

קדוש מלר מוסיפה ומבהירה שהבעיה עמוקה יותר: "במשך השנים האחרונות אישרו עוד ועוד חריגות בנייה בשכונה. אבל איפה הפתרונות למוסדות החינוך? לפי התכנון, הקבלן האחראי לבניית גני ילדים עתידיים אפילו לא קיבל היתרי בנייה. זה אומר, חמש שנים לפחות עד שיהיו עוד גנים כאן."

קדוש נחושה להיאבק על זכותם לגני ילדים בשכונה: "לא נסכים שילדינו יישלחו לגנים מחוץ לשכונה. ניאבק על זכותם לחינוך בתוך הקהילה שלהם. אנחנו לא דורשים פריבילגיות, אנחנו דורשים תכנון הגיוני, שמכבד אותנו ואת ילדינו."