העיתונאי עו"ד אלי אורגד בביקורת נוקבת על עיריית חדרה בראשות ניר בן חיים, לאחר ההחלטה להפסיק את השידורים החיים של ישיבות מועצת העיר ברשתות החברתיות.
בעוד שבמשך שנים הועברו הישיבות בשידור חי ביוטיוב ובפייסבוק לרווחת התושבים, לאחרונה הוחלט לכבות את המצלמות, צעד שבערייה מנמקים כ"חיסכון בעלויות", אך בקרב האופוזיציה והציבור נתפס כפגיעה קשה בעקרונות היסוד של שקיפות ודמוקרטיה מקומית. סוגיית כיבוי המצלמות הגיעה לשיאה סביב הישיבה האחרונה, אשר לא רק שלא שודרה, אלא אף כונסה במקום בלתי שגרתי ומבלי שהודעה ברורה על כך הונגשה לציבור הרחב מראש.
העיתונאי והפרשן אלי אורגד תקף בחריפות את נימוק החיסכון שהציגה העירייה וכינה אותו תמוה ומגוחך, בתהייה: "מכל המקומות בעירייה, אדוני ניר בן חיים, דווקא על המצלמה שמאפשרת לציבור לראות את נבחריו מצאת לחסוך? על השקיפות אתה רוצה לחסוך? מצלמה עולה 80 שקלים. זו תפיסה הפוכה לחלוטין ממה שעירייה מודרנית צריכה להיות". בדבריו הדגיש אורגד כי בשנת 2026, כשטכנולוגיית השידור זמינה וזולה מאי פעם וכל נער יכול לשדר בלייב ממכשיר סמארטפון, צעד של סגירת המצלמות במקום שבו מתקבלות החלטות על מאות מיליוני שקלים מעורר חשד בריא. לדבריו, "ישיבות המועצה הן המקום שבו מתקבלות החלטות על תקציבי עתק, חינוך, ארנונה ובנייה. מי בדיוק מרוויח מזה שהציבור רואה פחות?".
חשיבות השידור החי בלטה במיוחד בישיבה האחרונה, שבה עלה לדיון נושא רגיש ומורכב הנוגע למתווה ההשתתפות התקציבית של העירייה בבתי ספר שאינם רשמיים. מדובר בסוגיה הטעונה במחלוקת מקצועית ופוליטית עמוקה בין הצוות המקצועי בראשות מנכ״לית העירייה, שהציע מתווה השתתפות חלקי ומבוקר, לבין גורמים פוליטיים שלחצו לתקצוב מלא. עו"ד אורגד ציין כי פומביות הדיון היא הכלי היחיד של האזרח לוודא שנציגיו פועלים משיקולים ענייניים ולא מתוך לחצים קואליציוניים או יורדי הקלפי, והסביר: "דווקא כשיש ויכוח כזה, אני רוצה מצלמה. אני רוצה לראות מי אמר 50%, מי אמר 100%, מי התנגד, מי לחץ, מה אמרה מנכ״לית העירייה ומה היו הנימוקים. אני לא רוצה לקבל חודש לאחר מכן מסמך יבש שאומר לי מה הוחלט. אני רוצה לראות איך התקבלה ההחלטה".
לחדרה היסטוריה מורכבת בכל הנוגע לטוהר המידות של נבחריה, כאשר בעבר הורשע ראש העירייה לשעבר ישראל סדן בעבירות שוחד במסגרת הרכבת קואליציה ונדון למאסר בפועל, ושנים לאחר מכן נחקר ראש העירייה לשעבר צביקה גנדלמן במסגרת חקירה שכללה האזנות סתר ומצלמות נסתרות בלשכתו (הליך שהסתיים לבסוף ללא הרשעה פלילית ובעבודות לתועלת הציבור). אורגד הסביר כי הזיכרון הציבורי בחדרה דורש סטנדרט כפול של פתיחות, והדגיש: "דווקא עיר שכבר עברה חקירות, כתבי אישום ומצלמות משטרה בלשכת ראש העיר, צריכה להיות אלופת הארץ בשקיפות. יש הבדל עצום בין שתי מצלמות: יש מצלמה שהמשטרה מסתירה בתוך לשכת ראש העיר שזו מצלמת חקירה שמחפשת ראיות; ויש מצלמה שעירייה שמה בגלוי על שולחן המועצה. זו מצלמת דמוקרטיה שמחפשת שקיפות. הראשונה סודית, השנייה לציבור. ואני מעדיף אלף פעמים את המצלמה השנייה".
סקירה של הרשויות המקומיות בסביבה מראה כי חדרה צועדת אחורה בזמן ששכנותיה מתקדמות. ברשויות כמו עמק חפר, הרצליה ונתניה, ישיבות המועצה והמליאה משודרות באופן סדיר וגלוי ביוטיוב ובפייסבוק, והמצלמות מכובות אך ורק במקרים חריגים שבהם מתקיים דיון בנושא הפרט או צנעת הפרט. ביקורת חריפה הופנתה גם כלפי מערך הדוברות וההסברה של העירייה. נטען כי במקום להנגיש את המידע הציבורי במדיות נגישות ומרכזיות, העירייה בוחרת לפרסם הודעות רשמיות על מיקומי ישיבות וסדרי יום ב"פינות נסתרות" של אתר העירייה. אורגד אמר: "דוברת העירייה והעובדים אינם עובדים של ראש העיר בלבד. הם עובדי הציבור, והשכר שלהם משולם מכספי התושבים. תפקידם להביא את המידע אל התושב ולא לגרום לתושב להתחנן לדעת איפה מתכנסת המועצה שלו".
הדרישה המופנית לראש העיר ניר בן חיים היא פשוטה וחד-משמעית: להורות באופן מיידי על החזרת השידורים החיים מכל ישיבות המועצה ברשתות החברתיות, לפרסם את סדר היום והמסמכים הנלווים מראש בצורה בולטת, ולהפוך את המצלמה מ"אויב" נתפס לכלי של אמון ציבורי. "עירייה שפועלת באור יום לא צריכה לפחד מהאור", סיכם אורגד בדבריו, והוסיף: "אם הכול תקין, מקצועי ונעשה למען הציבור – למה לא לתת לציבור לראות הכול?".
מעיריית חדרה נמסר: "ההזמנה לישיבת מועצת העיר, לרבות מועד הישיבה ומיקומה, פורסמה באתר העירייה בהתאם להוראות הדין ולמעלה מ-48 שעות לפני מועד הישיבה".
