יעל היינמן ברמן, תזונאית ומטפלת בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ב"כללית" מחוז שרון-שומרון, מסבירה כי ביום שקודם לצום אין צורך להרעיב את הגוף: "אפשר לאכול רגיל, כאילו לא להרעיב את עצמם יותר מדי, אלא לאכול נגיד בוקר, לאכול צהריים. אני חושבת שהכי חשוב זה לשתות הרבה מים, לתת לגוף יותר נוזלים כי זה משהו שדי מהר אנחנו מרגישים את המחסור שלו". לדבריה, צום של 25 שעות הוא "סופר בריא" וטומן בחובו יתרונות פיזיולוגיים משמעותיים: "אחרי 14 שעות שאתה צם, הגוף כבר מסיים את כל מאגרי הסוכר שלו ואז הוא מתחיל לנצל שומנים. דבר שני שהוא מאוד חשוב זה תהליך שנקרא 'אוטופגיה' – בעקבות הצום והרעב שהגוף חוש, הוא מתחיל להפעיל בכל תא ותא תחנות של מחזור. בשגרה הגוף אוגר בתוכו רעלים וחלבונים פגומים, ופתאום כשהוא מרגיש את הרעב הוא מתחיל למחזר".
לגבי תופעת כאבי הראש השכיחה, מציינת היינמן ברמן כי "כאבי ראש יכולים להגיע גם מצמא וגם מזה שאנחנו רגילים לשתות הרבה קפה ופתאום אין לנו את הקפה". בצאת הצום, היא מזהירה מפני הסתערות מידית על ארוחה כבדה, שמגיעה לרוב מלחץ פסיכולוגי: "הדחף לארוחה מאוד גדולה זה מהלחץ של 'וואי, לא אכלתי 25 שעות, אני אמות מרעב', אבל תכלס, מאחר שיש לגוף שלנו כל כך הרבה מאגרי שומן, הוא לא בלחץ". ההמלצה היא לשבור את הצום באופן הדרגתי: "נכון מיד בסוף הצום לקחת איזה כוס קפה, או להרים כוסית עם איזה ליקר, ולקחת ליד זה פרי או חתיכת עוגה – משהו קטן, הגוף נרגע מאוד מהר. ואז אחרי שעה, אם חשים רעב, לאכול ארוחה קטנה: צלחת מרק, חביתה עם סלט, לא צריך לעשות עכשיו חגיגה". לצד זאת, מבהירה התזונאית כי אין להקל ראש בסימני מצוקה של הגוף: "נורא חשוב שאנשים יקשיבו לעצמם. סימנים כמו סחרחורות, חולשה קשה, דופק שעולה, תחושה שאתה עומד להתעלף או נפילות סוכר – אלה סימנים שזה בסדר שזה צום יום כיפור, אבל יותר חשוב לא לדרדר את עצמך מבחינת הבריאות. אז שווה לשבור את הצום, ואם עדיין התחושות קשות – כדאי לפנות למוקדי חירום וללכת להתייעצות".
